השיטה של טיפול זוגי ממוקד רגש היא שיטת טיפול שנולדה מתוך תצפית ומחקר על זוגות. אחוזי ההצלחה בגישה זו גבוהים במיוחד. השיטה יוצרת שינוי בדפוסי האינטראקציה והתגובות הרגשיות אצל זוגות במצוקה ומעודדת קשר בטוח.
השלב הראשון של הטיפול עוזר לזוגות לצאת מהמשבר ביחסים ולהפסיק לחוות מצוקה בקשר הזוגי.
השלב השני מתמקד בשיפור ביחסים ויצירת קשר בטוח בין בני הזוג.
הטיפול הזוגי ממוקד וקצר מועד (בין 8 ל- 20 מפגשים) וסולל את הדרך

הדרך להכלה רגשית בתוך הזוגיות.
שיטת הטיפול הזוגי ממוקדת רגש יוצרת שינוי שנשמר גם לאחר סיום הטיפול וגם במצבי לחץ מתמשך. הטיפול הזוגי יוצר זוגיות חדשה שמאפשרת לכל אחד מבני הזוג להרגיש שהשני נמצא שם בשבילו וכתוצאה מכך יש שיפור ניכר בסמפטומים אישיים של דיכאון ופוסט טראומה.

אחת הטעיות הנפוצות של זוגות נשואים שיש להם ילדים, היא להפסיק לצאת לחופשות זוגיות, ולצאת במקום לחופשות משפחתיות עם הילדים. רומנטיקה, תשוקה ואינטימיות לא הולכים יד ביד עם המטלות והשגרה היומיומית של גידול ילדים, ואם זוגות לא מפנים את הזמן ומשאבים לשמירה על הזוגיות, הם לא ממש צריכים להיות מופתעים שהאש שהיתה בוערת פעם, גם אם על אש מאד נמוכה או אפילו רק גיצים של אש, תכבה לגמרי והם ישארו עם אפר אפור וחסר חיים.
תירוצים נפוצים שאני שומעת בקליניקה נוגעים לארבעה תחומים שעליהם כדאי לתת את הדעת לפני שיהיה מאוחר מידי:

חוסר פירגון לזוגיות כביטוי לחוסר פירגון כללי לצרכים של העצמי
נשאלת השאלה למה אנשים שמתחתנים מוותרים על תחביבים שהיו להם לפני שמצאו זוגיות, איך זה שאדם שאהב לשחק כדורסל למשל או הלך לחדר כושר מידי יום, מפסיק לגמרי את העיסוק הכל כך חשוב הזה, ומרגיש שאין לו זכות להקדיש לעצמו זמן, גם אם זה יהיה על חשבון הזמן נטו שיהיה לו לבלות עם בת הזוג או ילדיו. באותו אופן לא הגיוני ולא נכון שכזוג הופך להיות הורים, הוא יקפיא את הצרכים הזוגייים שלו. איזון היא מילת המפתח. בדיוק כמו שאין סיבה שאדם יוותר על תחביביו בגלל הזוגיות כך אין סיבה שבעולם שבני זוג יוותרו על זוגיות בגלל שהפכו להיות הורים. אם הזוגיות חשובה, צריך להשקיע ולפרגן לה.

חוסר יכולת לשים את הזוגיות לפני הילדים (תסמונת הילדים במרכז תמיד)
ישנם הורים שגדלו עם חסכים רבים בתור ילדים, והילד שבם נדר נדר להיות הורה אחר לילדים שלו כשיגיע הזמן. להיות הורה טוב דיו, אינו אומר לוותר על האושר שלך כאדם או כייצור מיני. הורות מצריכה ויתורים רבים והקרבה (בטח כשמדובר בילדים קטנים), אך אם הורה לא ידאג גם לצרכים שלו, הוא לא יוכל להעניק לילדים באופן שיטיב עם ילדיו. נתינה ללא גבול או נתינה תוך תסכול מתמיד אינה נתינה נכונה. מילת המפתח היא שוב פעם: איזון. כדי שהורה יוכל להעניק אהבה, הקשבה, והכלה לילדיו הוא גם צריך לקבל. הורה שלא מקבל חום ואהבה מבן זוג, מתרוקן בסופו של דבר, כי הנפש שלנו היא כמו סוללה שנגמרת אם לא מטעינים אותה. זוגיות אוהבת וחמה הכוללת מגע פיזי ומיני היא מתכון בטוח לסוללה טעונה ולא מתרוקנת.

סיבות כלכליות כגון אין לנו מספיק כסף
הכל עניין של סדר עדיפויות. אם הזוגיות שלכם חשובה לכם, תוכלו לחסוך בהוצאות אחרות ולהשקיע בחופשה זוגית. חופשה זוגית אינה חייבת להיות בחו"ל או חופשה של שבוע. גם כמה ימים של זמן לעצמכם, בלי הילדים, ובלי לעשות כביסות ולבשל ולריב מי עושה מה בבית, היא חופשה לכל דבר. רומנטיקה לעולם לא תתקיים בבית שמסתובבים בו ילדים ומרחפות בו מטלות של השגרה. הניסיון מראה שכשהזוגיות אינה מספקת, בני הזוג מוצאים דרכים אחרות להתמלא בתחליפים של אהבה (שעולים כסף ובסכומים גדולים יותר מחופשה): אלכוהול, הימורים, קשרים מחוץ למסגרת הזוגית, קניות של בגדים, נעליים , גדג'טים ועוד. לא חבל על הכסף שהולך למקומות הלא נכונים?

סיבות של שמרטפות. "אין לנו עם מי להשאיר את הילדים" או חוסר יכולת לסמוך על דמויות תחליף
זה נכון שצריך למצוא דמות מטפלת שתוכל להחליף את ההורים בזמן חופשה ולא תמיד המציאות פשוטה או קלה. ישנם זוגות שיש להם הורים שמוכנים לעזור בשמחה אך עדיין לא יוצאים לחופשה זוגית כי אחד או שני בני הזוג לא סומכים על החמים או ההורים. אם מדובר בסיבה מציאותית של חוסר אמון או קושי לסמוך אפשר תמיד לוותר על העזרה המשפחתית ולשלם למישהו מוכר ואהוב עלידי הילדים שאתם כן סומכים עליו (למשל מטפלת אחראית שאתם מכירים מספיק זמן ומרגישים בטחון להעזר בה) כאשר הקושי לסמוך קשור בצורכי שליטה, וחוסר יכולת לשחרר את השליטה, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי בהקדם שכן צורך שליטה זה יפגע גם בילדים בעתיד.
לפעמים הקושי למצוא סידור הולם, קשור בחרדות פרידה של ההורים מהילדים. גם במקרה זה רצוי להיעזר באיש מקצוע כדי להתגבר על החרדות האלו, שלא מאפשרים השקעה בזוגיות.