הפרעת חרדה ואופן הטיפול בחרדות

כל אחד מאיתנו סובל מחרדה או ממתח מידי פעם. זה יכול לקרות כשאנחנו מדברים בפני קהל, כשיש לנו לחץ כלכלי או דאגה בריאותית. כאשר החרדה הופכת להיות יום יומית ומשתלטת על החיים, ייתכן ומדובר בהפרעת חרדה. איך יודעים?

חרדה באה לידי ביטוי בצורות שונות. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהתקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוביה,  מחשבות אובססיביות וסמפטומים גופניים שונים.

סימנים שיכולים להצביע על כך שאת או אתה סובלים מהפרעת חרדה:

דאגה מוגזמת  – דאגה לגבי נושאים בחיי היום יום. הדאגה קיימת במשך רוב ימות השבוע ונמשכת לפחות 6 חודשים. החרדה מפריעה לחיי היום יום שלכם ומלווה בסמפטומים כגון עייפות. החרדה גורמת למצוקה ואינה רק משהו נקודתי וחולף.

בעיות שינה – הפרעת חרדה מלווה הרבה פעמים בקשיי הירדמות או שינה לא רצופה. בעיה זו הופכת להיות כרונית ואינה תוצאה של ארוע חד פעמי.

פחדים לא רציונליים – פחד שקשור למצב ספציפי או דבר ספציפי. דוגמאות: פחד מטיסות, פחד קהל, פחד מחיות. אדם שמפחד ממעליות יכול לא להיות מודע לחרדה שלו עד שיום אחד מתחיל לעבוד במקום עבודה שנמצא בקומה 30 ואז מבין שזקוק לטיפול.

מתח בשרירים – מתח תמידי בלסת, בצוואר, או בידיים או בכל איבר אחר. אנשים שעוסקים בספורט פחות סובלים ממתח בשרירים, אף המתח מתעורר כאשר מסיבה כלשהי נבצר מהם לעסוק בספורט.

בעיות עיכול כרוניות – חלק מהפרעות החרדה מתבטאות גם בספטומים גופניים כגון כאבי בטן, שלשול, נפיחות או עצירות. כמובן שלא כל בעיה במערכת העיכול קשורה לחרדה אך לעיתים רבות השניים מתקיימים ביחד.

פחד קהל – כשהפחד משתק אותך ושום דבר לא מ צליח להרגיע את הפחד מלעמוד בפני קהל, וכאשר גם לאחר ההופעה קיים עיסוק מתמשך במה אחרים אמרו/חשבו יייתכן והפחד מבטא סימן לחרדה חברתית.

מבוכה בסיטואציות חברתיות – חרדה חברתית מתבטאת לא רק בפחד קהל.  אנשים עם חרדה חברתית נבוכים מאכילה ושתיה בציבור ונבוכים מלקיים שיחה עם אנשים חדשים. בסיטואציות כאלו אנשים עם הפרעת חרדה מרגישים שאחרים מסתכלים עליהם והם יכולים להסמיק, לרעוד, להזיע או להרגיש בחילה. הרבה פעמים הסמפטומים האלו מביאים להימנעות חברתית ולקושי להכיר אנשים חדשים ולקושי בלהתקדם במקום עבודה.

פאניקה – התקפי פאניקה הם דבר מאד מפחיד ומאיים. במשך דקות שלמות ישנה תחושה של חוסר אונים ופחד שמלווה בסמפטומיים פיזיים כגון קושי בנשימה, דפיקות לב, הזעה, חולשה, סחרחורת, כאבים בחזה, כאבי בטן או גלי חום. אנשים שיש להם התקפי פאניקה לפעמים מפתחים חרדה לגבי הפעם הבאה שזה עלול לקרות להם.

פרפקציוניזם –אנשים ששופטים את עצמם באופן תמידי, שחרדים לעשות טעות או מפחדים לפשל – יש סיכוי שסובלים מהפרעת חרדה. פרפקיוניזם שכיח בהפרעה קומפלסיבית אובססיבית (OCD).

התנהגות קומפלסיבית – התנהגות קומפלסיבית מתבטאת בריטואלים שמנהלים את החיים כגון שטיפות  ידיים מרובה, טקסי סדר וניקיון בבית, ובדיקות שונות לגבי בטיחות בבית.

הטיפול בחרדה

הטיפול הפסיכולוגי בחרדה קשור בסוג החרדה ממנה סובלים. באופן כללי, המחקרים מצביעים על כך שהטיפול היעיל ביותר להפרעות חרדה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא שם כללי, ובתוך הגישה הקוגניטיבית ההתנהגותית קיימות טכניקות טיפוליות רבות ומגוונות. בכלליות, ניתן לומר שהטיפול הקוגניטיבי עוזר לשנות את המחשבות, תפיסות ואמונות שגורמות לחרדה, והטיפול ההתנהגותי עוזר לשנות את הרגלי החיים ואת דפוסי ההתנהגות שתורמים למצוקה. בנוסף, הטיפול ההתנהגותי כולל בתוכו טכניות הרפיה והרגעה עצמית. במהלך הטיפול, לומדים מה הן המחשבות שמעוררות חרדה ומה הן הסיטואציות שמכניסות ללחץ, ולומדים לצפות אותן מראש ולנטרל אותן.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי לא מתייחס לעולם הרגשי של המטופל. לכן, חרדה שנובעת מסיבות רגשיות עמוקות, לא ניתנת לטיפול בשיטה זו. קיימת חשיבות רבה להתאמת סוג הטיפול לסוג החרדה.

כאשר מדובר בחרדות ספציפיות, שממוקדות בגירוי ידוע (כגון חרדה מנהיגה, חרדה ממחלות, ממקומות סגורים , טיסות , נחשים וכיו"ב), הטכניקה שלרוב משתמשים בה נקראת "חשיפה הדרגתית והקהיה". בשיטה זו, המטפל והמטופל בונים תכנית של חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגירוי שגורם לחרדה, כשמטרת הטיפול היא להקטין בהדרגה את עוצמת החרדה, עד שמצליחים להכחיד אותה.

כאשר מדובר בחרדות שמקורן בחוסר בטחון עצמי וחוסר בטחון כללי בעולם (כגון חרדה כלכלית, חרדה מפיטורין, חרדה חברתית ועוד), הטיפול שאני מציעה משלב בין הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לטיפול התייחסותי, שנותן מקום גם לעיבוד חוויות מהעבר, שתרמו לחוסר הביטחון, במטרה לחזק ולשנות את התפיסה העצמית ולהגביר את הביטחון העצמי. בטיפול, מאתרים את המחשבות השליליות ואת עיוותי החשיבה שתורמים לסבל ולחרדה, ולומדים לשנות את המחשבות ואת הדיבור העצמי השלילי.

הטיפול בחרדות נטישה, שקשורות בחוויות ילדות כואבות (כגון מוות של הורה, בעיות בריאות של הורים, טראומות ילדות שקשורות בלינה משותפת בקיבוץ, ועוד) הוא טיפול פסיכולוגי שמשלב בין כלים התנהגותיים וקוגניטיביים, לטיפול פסיכודינמי, שעוזר לשקם את היכולת לתת אמון באנשים קרובים, שכן כאשר קיימת פגיעה ביכולת לתת אמון ביחסים עם אחרים – קשה מאד שלא לפתח חרדות.

באותו אופן, טיפול בחרדה מזוגיות, מיחסי מין ומאינטימיות, הוא טיפול ששם דגש גם על הקשר הטיפולי מתוך ההבנה שאם תיווצר תחושת בטחון בין המטפל למטופל, זה יעזור לתחושת הביטחון של האדם ביחסים שיש לו בחייו.

חשוב לציין שלרוב, ניתן לטפל בחרדה ללא טיפול תרופתי, אך במידה והחרדה היא בעוצמה מאד גבוהה – לפעמים אי-אפשר להצליח בטיפול ללא תמיכה תרופתית, בשלב ראשון. במקרים אלו – ניתן לשלב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי במקביל.

סיון מדר MSW  היא פסיכותרפיסטית בכירה, מטפלת בשיחות (טיפול פסיכולוגי) ואינה רופאה. רק רופא רשאי לרשום טיפול תרופתי ולתת ייעוץ תרופתי.  הקליניקה של סיון מדר נמצאת בהרצליה, על גבול רמת השרון. טלפון ליצירת קשר: 054-4479485