איך מתגברים על פרידה רומנטית

איך מתגברים על פרידה רומנטית  וממשיכים הלאה?

דרכי התמודדות בריאה

כשמערכת יחסים מסתיימת ההתמודדות הרגשית היא אחד התהליכים הכואבים שיש בחיים. האבדן של הקשר הזוגי יכול להרגיש כאילו מישהו באמת תקע לנו סכין בלב שמדמם. לא פעם פרידה מביאה למחשבות אובדניות ולמחשבות על פגיעה עצמית. המצוקה לאחר פרידה היא אחת הסיבות השכיחות לפניה לפסיכותרפיה (טיפול נפשי/פסיכולוגי).

המטרה של המאמר היא לעזור לך בהתמודדות עם הפרידה, אך חשוב לזכור שהכאב של האובדן הוא נורמלי וטבעי ורק הזמן יכול לרפא את הכאב. יחד עם זאת עדיין יש דרכי התמודדות שיכולים לעזור בתהליך האבל ולמנוע תקיעות שלא תאפשר להתחיל קשר זוגי בעתיד.

 

אל תנסו להדוף או להדחיק את הרגשות הכואבים

פרידה מלווה בדרך כלל ברגשות שליליים עוצמתיים הכוללים בין היתר עצב, כעס, בלבול, קנאה, פחד, חרטה וטינה . אם תנסו להתעלם או להדחיק את הרגשות האלו, אתם עלולים להאריך את זמן ההחלמה או אף להיתקע בתהליך האבל.

זיהוי הרגשות שמתעוררים בתוכנו בתגובה לפרידה, כמו גם האפשרות לחוות את הרגשות האלו בכל עוצמתם מבלי לפחד, הם הבסיס להתמודדות בריאה. אי אפשר לברוח בהצלחה מלהרגיש את כאב הפרידה.

התגובה הרגשית לפרידה לרוב מאופיינת במספר שלבים: הלם/הכחשה, משא ומתן, כעס, דיכאון ולבסוף השלמה וקבלה של הפרידה.

למרות שהרבה פעמים העצב והצער מרגשים בלתי נסבלים, העוצמה פוחתת עם הזמן כאשר מתמודדים בצורה נכונה.

המצבים הבאים נוטים להעצים את גודל הכאב:

  • כאשר לא אנחנו אלו שיזמנו את הפרידה
  • כאשר לא ציפינו לפרידה ולא ראינו רמזים לכך
  • כאשר זו מערכת היחסים הרצינית הראשונה
  • כאשר האקס/ית האדם החבר האמיתי הקרוב היחידי בחיינו
  • כאשר נאלצים לפגוש את האקס/ית במסגרת הלימודים/עבודה
  • כאשר מערכת היחסים גרמה לך להרגיש שלם או שלמה עם עצמך
  • כאשר האקס/ית התחילה לצאת עם מישהו/מישהי חדש/ה מייד לאחר הפרידה
  • כאשר מדמיינים את האקס/ית במערכת יחסים מינית חדשה
  • כאשר מאמינים שהאקס/ית הוא האדם היחידי עבורך בכל העולם

 

לדבר בפתיחות על הרגשות

ככל שמדברים יותר עם חברים ו/או עם בני משפחה על הרגשות שלנו זה עוזר לעבד את ולנהל את הרגשות. כשאנחנו משוחחים בקול רם על הקשר ועל הפרידה אנחנו מצליחים להגיע לתובנות ולהסתכלות חדשה על הפרידה והסיבות שהובילו אליה. חשוב מאד לא להסתגר ולהימנע מאנשים שיכולים לתת תמיכה נפשית. במידה ו חסרה מערכת תמיכה, כדאי לשקול פניה לאיש מקצוע שיכול לסייע בתקופה הקשה, כדי לא לעבור אותה לבד.

לכתוב את המחשבות ואת הרגשות

כתיבה היא כלי טיפולי מובהק. הכתיבה עוזרת לשחרר את הכאב ולסדר את המחשבות. לא תמיד יש עם מי לדבר ברגעים קשים, וכתיבה במחברת, במחשב או אפילו בבלוג אינטרנטי יכולה מאד לעזור.

 

ההבנה שפרידות הן חלק בלתי נמנע מעולם הדייטים ומערכות יחסים

כשיוצאים לדייטים במטרה להכיר אדם לזוגיות ארוכת טווח, חייבים להחזיק בראש את הידיעה שתהליך החיפוש אחר בן הזוג האידאלי כרוך בניסיונות של קשר ולכן מרבית האנשים נכנסים ויוצאים מקשרים עד שמכירים את האדם המתאים. העמדה הזאת של להכיר בכך שלא כל הקשרים מחזיקים לאורך זמן ביחד אם הצורך לתת הזדמנות אמיתית לקשר ולהתמסר אליו יוצרת הרבה פעמים את האמביוולנטיות שיש לרבים בתחילת זוגיות ויש צורך ללמוד לחיות עם הרגשות המעורבים בתחילת כל קשר. קשה לתת אמון בבן זוג ולדעת בו זמנית שייתכן ותהיה פרידה בהמשך, אך אין ברירה אלא ללמוד להשלים עם המצב.

 

אל תאשימו את עצמכם בפרידה

כשמשהו רע קורה, ישנה נטייה לחפש אשמים. להאשים את עצמך בפרידה זה אמנם התנהגות טבעית אך חשוב לזכור שחלק גדול מהכאב של פרידה נובע מלקיחת אשמה על האובדן וחרטה על בחירות שנעשו בזמן מערכת היחסים.

יותר נכון לראות את סיום היחסים כתוצאה של צרכים שלא יכולים לקבל מענה בקשר וחוסר התאמה של שני אנשים שאינה אשמתו של אף צד.

מערכת יחסים מושתת על היכולת של כל אחד לתת מענה לצרכים הרגשיים של השני ולא תמיד קל לתקשר ולקבל את מה שאנחנו זקוקים לו מהשני. אף אחד לא נכנס לקשר מתוך כוונה להכשיל את הקשר או לפגוע בשני. לכל אחד יש מגבלות וחסרונות ולעתים הביחד של שני אנשים פשוט לא עובד.

 

אל תזניחו את עצמכם

 

בזמן פרידה יש נטיה לוותר על צרכים בסיסיים כגון אוכל בריא ושינה מספקת.  במצב של דיכאון ומצב רוח ירוד ברור שאין חשק להכין אוכל ולעשות פעילות גופנית אך חשוב מאד לעשות מאמץ לדאוג למספיק שעות שינה. חוסר בשעות שינה מחריף דיכאון וחרדה. לעומת זאת פעילות גופנית משחררת אנדורפינים במוח ומשפרת את מצב הרוח.

 

תחזרו לשגרה

שגרה נותנת תחושה של יציבות ונורמליות בזמן שהחיים בזמן פרידה מוציאים מאיזון רגשי, ולכן מומלץ  להמשיך בשגרת עבודה, לימודים, שינה, פעילות ספורטיבית או כל הרגל אחר. מומלץ לצאת מהבית ולהפגש עם חברים ככל שניתן ובהתאם לנסיבות החיים החדשות.

 

תפנקו את עצמכם

מגיע לכם להתפנק באופן כללי, אך לבטח אחרי פרידה זה זמן מתאים. חשוב לעשות מאמץ אקטיבי להרגיש יותר טוב. לכל אחד יש פעילות או חוויה שגורמת להנאה. דוגמאות להנאות: להפגש עם חברים, לאכול במסעדה טובה, לטבול באמבטיה חמה, לקבל עיסוי, לצאת לחופשה, לקנות בגדים וכיו"ב.

 

אל תאבדו אמון באנשים או מערכות יחסים

פרידה לעיתים רבות גורמת לפגיעה באמון במערכות יחסים ומערערת את היכולת לתת שוב אמון בגברים/נשים.

מבחינה פסיכולוגית מדובר במנגנון הגנה של "הכללה" שבו אדם שנפגע בקשר נמנע מליצור קשר חדש כי מאמין ששוב יפגע. אמונה זו לא מאפשרת הזדמנויות לפתח מערכת יחסים טובה יותר בעתיד.ככל שתצאו ליותר דייטים, יש סיכוי גבוה יותר לפגוש את האדם המתאים לכם.

 

אל תחזיקו בתקווה שתחזרו להיות ביחד

כל עוד קיימת בכם התקווה שיגיע יום  ותחזרו להיות זוג, לא תצליחו להמשיך הלאה ולהשתקם מהפרידה. היכולת להפרד רגשית מותנית בלשחרר את האמונה הזו ולהפסיק לחכות לטלפון או הודעה מהאקס/ית. מצבים בהם מתחננים מהאקס לחזור לקשר או מאיימים בפגיעה עצמית, לא רק שלא יובילו לחזרה אלא רק יחריפו את המצוקה שלכם ו יגרמו לכם להיראות נואשים. התנהגות כזו תגרום לכם לפגיעה בערך העצמי ותזיק לטווח הארוך.

 

אל תנסו לשמור על קשר חברי עם האקס/ית ואל תראו בו או בה מקור תמיכה

קשה מאד להתגבר על פרידה כששומרים על קשר עם האקס/ית וכשרואים אותו או אותה. לפחות בשלב ראשון עדיף להימנע מכך. לאחר תקופה שבה התחזקתם מבחינה נפשית אם קיים רצון הדדי לכך, ניתן לבדוק איך אתם מרגישים בנושא ולבחור את הדרך הנכונה לכם.

 

בדקו מה אתם יכולים ללמוד ממערכת היחסים שהסתיימה

מכל מערכת יחסים שמסתיימת ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות כדי לשפר ולשנות דפוסים בשביל המערכת היחסים הבאה.

 

תרשמו לעצמכם את היתרונות של הלבד ותזכרו שיש לכם את היכולת לחיות לבד

גם אם לא אתם בחרתם בפרידה, והלבד נכפה עליכם תזכרו שיש גם יתרונות למצב החדש.

בנוסף תזכרו שהסתדרתם לבד לפני שנכנסתם למערכת היחסים ולכן גם תוכלו להסתדר שוב.

 

סימנים לכך שאתם זקוקים לעזרה מקצועית :

אם אתם מנסים להקל על הכאב הנפשי בדרך התמודדות לא בריאה כגון דרך שתיית אלכוהול מרובה, שימוש בסמים, פגיעה עצמית, אכילת יתר או מחשבות על נקמה  כדאי שתשקלו פניה לטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה).

עצב, דיכדוך ודיכאון הם תגובות נורמליות לפרידה אך עם העצב או הדיכאון נמשכים זמן רב או אם מתעוררים בכם מחשבות על פגיעה עצמית או על מוות חשוב לפנות לעזרה באופן מיידי. במקרה חרום ניתן  לפנות אפילו לחדר מיון של כל בית חולים שם ניתן לקבל עזרה ראשונה נפשית.

אם עבר הרבה מאד זמן מאז הפרידה ואתם לא מסוגלים להביא את עצמכם לצאת לדייטים ולהכיר אנשים חדשים ייתכן ואתם תקועים בתהליך הפרידה . בתהליך של טיפול מקצועי אצל פסיכותרפיסטית או פסיכולוגית, ניתן לתת מקום לתהליך נפשי שיעזור לצאת מהתקיעות ויאפשר לעבד את מערכת היחסים ואת הפרידה .בנוסף, טיפול יעזור להתחזק ולהגיע מוכן יותר למערכת יחסים חדשה.

 

סיון מדר MSW, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית בכירה.

מקבלת מטופלים מכל אזור המרכז בקליניקה בהרצליה/רמת השרון

טלפון ליצירת קשר: 054-4479485

 

פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) לחיילים משוחררים

פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) ותמיכה נפשית לחיילים משוחררים

סיון מדר MSW , פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית קלינית

היום של השחרור מהצבא הוא יום שהרבה חיילים וחיילות מצפים לו. זה יום שמסמל את השחרור ממסגרת שגם אם היתה מהנה ומשמעותית היא היתה חובה. כששואלים צעירים שהשתחחרו מהצבא איך היה להם השירות הצבאי באופן טבעי התשובות מאד מגוונות.

יש שחווים את השירות הצבאי כתקופה יפה ומלאה בחוויות משמעותיות, יש שחווים את הצבא כתקופה קשה מבחינה חברתית או תעסוקתית, כתקופה בה חוו קשיי הסתגלות וכמובן יש עוד מלא אפשרויות. הדבר היה תלוי בשיבוץ שקבלו, בפער בין הציפיות למציאות, ביחסי האנוש שהיו מנת חלקם ועוד ועוד.

מה שמשותף לכל המתגייסים לשרות חובה היא שהבחירה בשירות היא לא בחירה חופשית ואישית ובסופו של דבר הרבה מהחוויות שחווים בשרות קשור ברצון של אחרים ולא ברצון האישי.

כשמשתחחרים מהצבא אפשר לחוות את החופש המוחלט כדבר מרגש ומשמח אך אפשר גם לחוות לחץ, פחד וחוסר אונים. רבים מהחיילים המשוחררים בוחרים ללטייל בעולם בשלב ראשון, ומתמקדים בשלב ראשון בתכנון הטיול. עבור חלק מהם המצוקה והלחץ של השחרור מגיעים לאחר שחוזרים לארץ מהטיול שלאחר צבא.

למעשה בנקודת זמן של השחרור מהצבא, זו הפעם הראשונה בחיים של המשתחרר שיש לו חופש להחליט איך החיים שלו יראו, ויש לו את החופש לבחור באיזו דרך או נתיב ללכת. לפני הצבא ההורים ומערכת החינוך עיצבו את החיים של הילד והמתבגר, וכעת בפעם הראשונה אין מי שיחליט עבורו ויש לו את החופש והזכות לתכנן את המשך החיים כאדם בוגר.  לכאורה זו תקופה משמחת אך בפועל הרבה מאד חיילים משוחררים חווים בלבלול וחרדה בנוגע להמשך החיים שלהם ומתקשים להסתגל לאתגרים שהתקופה הזו מזמנת עבורם.

תגובות אופייניות לצעירים שחווים איום וחרדה כוללות הסתגרות, חוסר שקט, דחיינות, התפרצויות כעס, התמכרויות (לאינטרנט, גראס, אלכוהול), הפיכה של היום ללילה ואת הלילה ליום.

הסיבות למצוקה של חיילים משוחררים מתחלקות לשתיים:

  • סיבות שקשורות בחוויות של השירות הצבאי עצמו
  • סיבות שקשורות בצורך לקבל החלטות לגבי המשך החיים

בטיפול פסיכולוגי, ניתן לעבד את החוויות וארועים שקרו בצבא כדי להשאיר אותם כזכרונות של העבר ולמנוע נזק לטווח ארוך. חשוב לציין שכאשר מדובר במקרים של חיילים שעברו חוויות שקשורות באופי השרות הצבאי, למשל חיילים קרביים, ייתכן ומדובר בפוסט טראומה ואז יש מקום לבדוק פניה לטיפול דרך משרד הבטחון, כמו גם פניה להכרה של נכות נפשית שנגרמה כתוצאה מהשרות הצבאי.

חיילים משוחררים לא פעם מרגישים ש"הולכים לאיבוד" ולא מצליחים להחליט בין מגוון האפשרויות הקיימות. כשמדובר בבחירת תחום לימודים או תחום מקצועי, קיים לעיתים פחד לטעות בבחירה והרגשה שכל בחירה היא בחירה גורלית. בנוסף, לחץ מהורה מודאג או לחץ מהורה תובעני שלא מאפשר מרחב להתלבטויות מוסיף מצוקה נוספת. אם רוב החברים או חברות, כבר מצאו את דרכם ובחרו מסלול לימודים או מקצועי, נוצרת תחושה של נחיתות וערך עצמי נמוך. התחושה של להשאר מאחורי בני גילי היא תחושה כואבת. לא פעם התחושה מלווה במחשבות שליליות ושיפוט עצמי שלילי. יכולה להתעורר חרדה שמביאה להימנעות ודחיינות.

בטיפול פסיכולוגי, ניתן לדבר על כל נושא שמטריד את הפונה. במקרים רבים, בפניה של צעירים לטיפול עולים גם נושאים של זוגיות, זהות מינית והיעדר מיניות. בחברה החילונית להיות בתול או בתולה בגיל 20 ומעלה פחות שכיח וצעירים וצעירות רבים שלא התנסו עדיין בחוויות מיניות מרגישים בושה ולחץ סביב הנושא.  לכן, בפניה של חיילים משוחררים הטיפול לא חייב להצטמצם רק לתכניות לעתיד ומציאת מסלול החיים הרצוי, אלא גם יכול לעסוק בנושאים של גיבוש זהות עצמית, מיניות וטיפול בחרדות ומחסומים הקשורים בקשר וזוגיות.

קצת על היכולת לסלוח וטיפול פסיכולוגי

היכולת לסלוח וטיפול פסיכולוגי

היכולת לסלוח וטיפול פסיכולוגי

כמה מילים על היכולת לסלוח ועל היכולת לבקש סליחה

מאת סיון מדר MSW, פסיכותרפיה, ייעוץ והדרכה.

היכולת לסלוח לעצמך ולאחרים על טעויות, עוולות ופגיעות בין-אישיות קשורה בין היתר בכמה אתה אדם ביקורתי.

ככל שאתה אדם יותר ביקורתי (כלפי עצמך וכלפי אחרים – זה הולך ביחד בדרך כלל)  כך תוכל לסלוח פחות לעצמך ולסביבה שלך.

אדם ביקורתי הוא לרוב אדם עם אישיות נוקשה ומחמירה. כל טעות הכי קטנה, נחווית כגדולה וברת גורל. במקרה זה אין לאדם יכולת לומר לעצמו "לא נורא, זה קורה. כולנו אנושיים ולכן אנו טועים".

הנטייה הזו לביקורתיות יתר מתפתחת בד"כ בילדות, כאשר גדלים עם הורה מחמיר, ביקורתי שמצביע על הטעויות שלנו, לא מרוצה מאיתנו ועשוי אף להעניש אותנו באופן לא פורפורציונלי למעשים שלנו.

כבוגרים ישנה הפנמה של דמויות ההורים בתוכנו, ולכן הקול של ההורה הביקורתי מוטמע בתוכנו וקשה להיפתר ממנו. הקול הזה הופך למעין בית משפט פנימי בתוך הנפש שפוסק שוב ושוב גזר דין של "אתה אשם", "אתה לא בסדר".

לעומת זאת, אנשים גמישים יותר, מסוגלים לשאת את חוסר המושלמות של האחר, ושל עצמם ולסלוח.

היכולת לשאת את חוסר השלמות של השני קשורה באופן שבה ההורים שלנו קבלו אותנו. האם אהבו אותנו גם כשלא הצלחנו בלימודים, גם כשרבנו עם האחים שלנו, גם כשאכזבנו אותם בכל מיני מעשים שלנו.

כאשר הורה מצליח לקבל ולאהוב את הילד שלו כמות שהוא, ולא מעביר לו את המסר של דחייה ואכזבה כאשר מאכזב אותו באישיות שלו, בהתנהגות שלו או בהישגים שלו, הילד שלו יגדל להיות אדם בעל בטחון עצמי ובעל ערך עצמי.

בטחון וערך עצמי הם המאפשרים לאדם להודות בפני האחר שטעו ולבקש סליחה.

אם אני טועה בהתנהגות שלי כלפי האחר אבל הביטחון העצמי שלי גבוה, אני יכול לקבל את עצמי כאדם שטועה, אני לא חווה את האירוע כ"סוף העולם", ואני יכול לבקש סליחה מבלי להרגיש שזה הופך אותי לאדם פחות בעל ערך.

היכולת להתנצל ולבקש סליחה קשורה גם ביכולת לקחת אחריות על החלקים באישיות שלנו שאינם מושלמים, ושיכולים לפגוע באחר. לדוגמא, אם בן הזוג שלי אומר לי שפגעתי בו, ואני בכלל לא התכוונתי לפגוע, אני יכול לתת הכרה לכך שפגעתי גם אם אני חושב בליבי שהאדם שמולי לא הבין אותי כראוי.

ישנם אנשים ששומרים טינה, שעוסקים במעין ניהול ספר חשבונות עם אדם שפגע בו. זוהי דוגמא לאדם חסר גמישות שלא יכול לשנות את העמדה שלו כלפי האחר כאשר הוא נפגע. אנשים כאלו מסתכלים וחווים את העולם במונחים של "טוב ורע", במונחים של "שחור או לבן". אין יכולת להתבונן בעולם במשקפיים שרואות את כל קשת הצבעים האפורים שיש באמצע.

כאשר אנחנו חיים עם תחושה שאנחנו תמיד לא בסדר (שמקורה באופן שבו הגיבו אלינו כילדים,) אנחנו בעצם מרגישים אשמה תמידית. האשמה הזו גורמת לנו להתנצל בפני השני על כל דבר שאנחנו מאמינים שהרגיז את השני, או עורר בשני אי שביעות רצון. אנחנו חיים בפחד שיכעסו עלינו ולכן כל הזמן מתנצלים. אנשים עם נטייה כזו, בעצם אנשים עם בטחון עצמי נמוך.

לא פעם כמבוגרים, יש בנו המון כעסים על ההורים שלנו שפגעו בנו בכל מיני אופנים כשהיינו ילדים. הכעס על ההורים שלנו הרבה פעמים מוצדק לחלוטין, אבל במקרים בהם  מגיעים להבנה שהפגיעות נעשו לא מתוך רוע או כוונה רעה, ניתן לעיתים גם לסלוח. מדובר בתהליך שבו כמבוגרים, יש לנו את היכולת לפתח אמפתיה כלפי ההורה, והיא תורמת ליכולת לסלוח. לדוגמא, היכולת להבין שגם ההורה היה קורבן ולא התכוון לפגוע. והיכולת לעשות הבחנה בין הכוונה לבין החוויה בפועל.

החיים מזמנים לנו התנסויות רבות שבהן אנחנו מתמודדים עם הנושא של סליחה: בגידות בחיי נישואין, שקרים וסודות בתוך המשפחה,  התנהגות לא ראויה של הורה כלפי הילד שלו בזמן סערת רגשות  ועוד…..

בקשת סליחה וגם מחילה עוזרת לנו להשתחרר ממועקה נפשית ולכן היא לא רק מעשה עבור מישהו אחר, היא גם למען עצמנו.

בתהליך של טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה  ניתן לדבר על כל נושא שבעולם, כולל אירועים שגורמים לנו להרגיש שאם לא נסלח לעצמנו או לאחר יהיה קשה לנו להשתחרר ממועקה שמלווה אותנו חודשים רבים ואף שנים רבות.

 

סיון מדר הינה פסיכותרפיסטית מוסמכת, עובדת סוציאלית קלינית העוסקת בפסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) למעלה מ20 שנים ומקבלת בקליניקה פרטית בהרצליה על גבול רמת השרון. 

התחלת טיפול פסיכולוגי – כדאי לדעת

כמה מילים על הקושי שיש בהתחלת טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה)

כל שינוי כרוך בכאב כלשהו ולכן זה לא פשוט להשתנות.

בדרך כלל, כשאדם פונה לטיפול פסיכולוגי בפעם הראשונה הוא נמצא במצוקה כלשהי.

עצם הפניה לטיפול מצריכה הרבה אומץ – לוקח לפעמים שבועות ואפילו חודשים עד שמעיזים לפנות לעזרה.

כשסוף סוף הפניה נעשתה (צעד חשוב בפני עצמו) והאדם שסבל מתחיל טיפול, קורה שלאחר מספר מפגשי פסיכותרפיה בודדים מתעוררת אכזבה רבה מצידו של המטופל: הטיפול לא "העלים את הבעיה" ואף גרוע מכך, החריף אותה בחוויה שלו. עצם הדיבור והשיח על הבעיה שבבגללה פנה עושה לו רע.

זו תופעה ידועה ופרדוקסלית: לפעמים כדי שיהיה יותר טוב, קודם צריך להיות יותר רע. מהניסיון שלי, זה קורה בדרך כלל למטופלים שנמנעו מלדבר על הבעיה שלהם במשך זמן רב, ו/או הדחיקו  את הארועים או חוויות שהביאו לפניה. הרבה פעמים מטופלים כאלו עשו הכל כדי לא לחשוב או לדבר על הבעיה אבל מתישהו היכולת הזו "לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח" אבדה את הכוח שלה ואז הם במצוקה ופונים לעזרה.

בטיפול נפשי,  המטפל שואל ומנסה להבין את הבעיה לעומק, ולכן אין ברירה אלא לדבר על הדברים. עצם הדיבור על הנושאים הכואבים לעיתים גורם למעין תחושה של "הצפה רגשית". כשמתחילים להרגיש רגשות שלא נעים להרגיש כגון עצב, כעס, תסכול, חוסר אונים, החמצה , דיכדוך ועוד, זה באופן טבעי מאד לא נעים. מה שמעודד זה שההצפה הרגשית היא זמנית. לאחר שמעבדים את הרגשות הכואבים רמת הכאב הנפשי יורדת ורוב המטופלים מדווחים על הטבה בסמפטומים מהם סבלו.

הסבלנות איפה משתלמת ולא כדאי למהר ולעזוב טיפול לאחר מספר פגישות בודדות, רק בגלל שקשה מבחינה רגשית. אם הכאב הנפשי שחשים בגלל התחלת טיפול קשה במיוחד רצוי ואף הכרחי לדבר על זה עם המטפל. המטפל יוכל לחשוב ביחד אתכם איך אפשר להקל עליכם את ההתחלה הזו.

חשוב להדגיש שלא כל מי שמתחיל טיפול פסיכולוגי מרגיש רע יותר לאחר מספר מפגשים. ההפך הוא הנכון. הרבה מאד מטופלים מרגישים הקלה מאד גדולה לאחר תחילת הטיפול ומרגישים שיפור  ואופטימיות.  פעמים רבות השיפור נובע מעצם הפניה לטיפול ומעצם הידיעה שיש מקום בטוח שבו יוכלו לשתף ולקבל את התמיכה ועזרה שחסרה להם.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם על איך לבחור פסיכולוג או פסיכולוגית

סיון מדר MSW, פסיכותרפיסטית קלינית בהרצליה.

ניתן להתייעץ איתי ולקבוע פגישה בטלפון 054-4479485

התמודדות עם מחלה כרונית

התמודדות  פסיכולוגית עם מחלות כרוניות

כאשר מאובחנים במחלה כרונית או מחלה קשה, טבעי שהנפש תגיב בדיכאון וחרדה. הניסיון והמחקר בתחום מצביע על כך שאין קשר בין חומרת המחלה או חומרת המצב הרפואי של החולה לבין עצמת התגובה הרגשית שמתעוררת בעקבות האבחון והטיפולים הרפואיים.

מחלה כרונית מפגישה אותנו עם בגידת הגוף. ברגע שהגוף בוגד, אדם מרגיש חוסר שליטה על חייו וכתוצאה מכך גם יכולה להתפתח תחושת חוסר אונים.

מחלות מפגישות אותנו עם צורך להתמודד עם כאבים יום יומיים, צורך בטיפולים רפואיים וביקורים חוזרים במרפאות, פגישות עם רופאים וכיו"ב. כל שגרת החיים משתבשת  וגורמת ללחצים בתחומי חיים שונים. קיים צורך להיעדר מהעבודה, צורך להתארגן אחרת בחיי המשפחה ולעיתים צורך לשנות הרגלי חיים נוספים.

אחת ההתמודדות הקשות ביותר של אנשים שלפתע מאבדים את הבריאות היא הפגיעה בתפקוד וביכולת הפיזית והתלות שנוצרת באנשים אחרים כתוצאה מכך.

 

חרדות שמאפיינות מחלות כרוניות

מחלה כרונית היא שם כללי למחלה שסובלים ממנה, לעיתים שנים ולעיתים כל החיים. הסבל של החולים במחלה כרונית משתנה לפי סוג המחלה ולפי חומרת המחלה. מחלה כרונית יכולה להיות מחלה קלה שכל עוד נמצאים בטיפול ומעקב האדם יחיה ללא סבל פיזי, כמו גם מחלה קשה שיכולה לגרום לסבל רב ואף למווות.

חולים במחלת הסרטן נאלצים להתמודד עם חרדות מוות, חרדה מהטיפולים עצמם, חרדה מכאב וחרדה שהסרטן ישוב גם לאחר שמחלימים .

חולים במחלות נוירולוגיות מתמודדים עם חרדה ממהלך המחלה , חרדה מהחרפה של המחלה וחרדה מנכות ותלות בסביבה.

כל אדם שמתמודד עם מחלה, ולא משנה עם זו מחללת הסרטן, מחלה נוירולוגית, אוטואימונית, או  כל מחלה אחרת בעצם מתמודד עם אובדנים. הטיפול הפסיכולוגי באנשים שמתמודדים עם מחלה הוא קודם כל טיפול באדם שנמצא בתהליך של אבל.

 

התמודדות עם אובדן

אובדן היכולת הפיזית או אבדן הבריאות היא הבסיס לדיכאון. בדיוק כמו שזה טבעי להיות באבל כשמישהו מת כך זה טבעי להיות באבל כשאתה מאבד את הבריאות שלך. בפגישות אצל פסיכותרפיסט, פסיכותרפיסטית או בגישה ספציפית של הטיפול הפסיכולוגי באובדן וטיפול פסיכולוגי שיקומי ניתן לעבד את המציאות החדשה שמתמודדים איתה ולדבר בצורה פתוחה על כל הפחדים והכעסים שמתעוררים בעקבות המחלה. למה זה קרה לי? מה עשיתי שזה מגיע לי? האם אני אשם? האם יכולתי למנוע את התפרצות המחלה? כל אלו שאלות נפוצות שאדם חולה שואל עצמו. בנוסף לכעס, חוסר אונים ופחד, הרבה אנשים חווים בדידות.

התמודדות עם בדידות

לא פעם, אנשים שמאובחנים במחלה כרונית חווים בדידות. באופן אידאלי, משפחה וחברים אמורים להוות מערכת תמיכה שתתן כוח , תקווה וחיבוק לאדם שמתמודד עם מחלה. במציאות, הרבה פעמים זה לא כך. הסביבה הרבה פעמים מתקשה להכיל ולתמוך באדם שחולה. הסיבות לכך הן רבות ובעיקר קשורות לחרדה שעולה אצל מי שאמור לתמוך. באופן פרדוקסלי, דווקא כשאדם חולה והכי נזקק לתמיכה, הוא מגלה שהסביבה הקרובה מתקשה לתת מענה לצורך שלו לדבר על המחלה ולעיתים אף מתרחקת ממנו בשל כך.

 

איך פסיכותרפיה יכולה לעזור?

הבריאות הנפשית חשובה מאד בריפוי ובהטבה של מחלה פיזית.

מצבים של חרדה, דיכאון וחוסר שינה פוגעים במערכת החיסונית ומשפיעים לרעה על הגוף.

כשאדם נמצא במשבר סביב היותו חולה, הוא זקוק לתמיכה נפשית מירבית. משפחה וחברים לא תמיד מצליחים לתת את התמיכה הנדרשת וכאן כדאי לשקול פסיכותרפיה, כמו גם קבוצת תמיכה שבה אפשר להכיר אנשים שמתמודדים עם אותה מחלה ולהתחזק.

הטיפול הנפשי (פסיכותרפיה) יכול להחזיר לאדם את הכוחות שלו, להחזירו לשגרה ולסייע בקשיים הרגשיים (חרדה, דיכאון, לחץ ובדידות). בעזרת שיחות, ניתן לעבד את הזהות החדשה שהתווספה לחיים: זהות של אדם עם מחלה, אך לא כזהות בלעדית אלא כחלק מהזהות המשתנה לאורך החיים. פסיכותרפיה חיובית עוזרת לאדם לראות ולהתמקד בצדדים הטובים ואופטימיים שעדיין קיימים ולהשלים עם החיים לצד המגבלות ועם האבדנים ולמצוא את החיוב בחייו.

 

סיון מדר MSW, פסיכותרפיסטית קלינית, מקבלת מטופלים מאזור המרכז, הרצליה ורמת השרון. לקביעת פגישה התקשרו 054-4479485

קצת על אכילה רגשית

קצת על אכילה רגשית 

אכילה רגשית היא דפוס התנהגות שחוזר על עצמו שוב ושוב ללא שליטה. אכילה רגשית היא אכילה שנובעת מרצון להרגיע רגש שלא נעים להרגיש אותו. זאת בניגוד לאכילה שנובעת מתחושת רעב של הגוף. אכילה רגשית בדרך כלל קשורה באכילת מזון עתיר פחממות, שומנים /או סוכרים. אכילה רגשית היא קשורה בין היתר למשקל יתר, הפרעות אכילה, דיכאון, מחלות כרוניות כגון סוכרת וכיו"ב.

 

אכילה רגשית ומתח נפשי

בזמן סכנה או איום הגוף שלנו מפריש חומרים כימיים בגוף שמעכבים את תחושות הרעב. זוהי אחת הסיבות שחלק מהאנשים שנמצאים במתח או חרדה שוכחים לאכול ויורדים במשקל. יחד עם זאת יש אנשים שאצלם הגוף לא מייצר מנגנון דיכוי רעב בזמן לחץ ואף יוצר מנגנון הפוך שבו האכילה מתגברת בתגובה ללחץ נפשי.

הקשר בין אכילה רגשית ללחץ נפשי מוסבר בכמה דרכים.

אכילה כאמצעי בריחה – ישנם אנשים שאוכלים בצורה כפייתית כדרך לברוח ולהסיח את הדעת ממצב מודעות שגורם לכאב נפשי. במצבי מתח נפשי, ניתן להסיט את תשומת הלב מהרגש הפנימי למשהו חיצוני כמו אכילה. אנשים רבים מתארים את התקפי האכילה שלהם כמצב טראנס שבו הם חופשיים מהסבל שלהם.

אכילה כאמצעי פיצוי ונחמה- כששואלים אנשים איך היו מרגיעים אותם כשהיו ילדים, הרבה מהם מדווחים על כך שאוכל (במיוחד משהו מתוק) היה ניתן להם כשהיו במצוקה רגשית או כשבכו. הקישור בין אוכל והרגעה הוא

קישור שנבנה במוח הרבה פעמים כבר מהינקות, ולכן לא מפליא שהרבה אנשים מבוגרים פונים לאוכל מתוק כמשהו חיצוני שיכול להרגיע כאשר חווים רגש שלילי.

אכילה מתוך בלבול בין תחושות רעב לרגשות שליליים כגון עצב, פחד או בדידות – ישנם אנשים שמתבלבלים בין תחושות לחץ לתחושות רעב ולכן אוכלים יותר מידי.

 

אכילה כתרופה מרגיעה

כאשר אנחנו מוצפים ברגש חזק אנחנו מנסים לוסת אותו כדי להקטין את העוצמה שלו. למשל, אדם שנכשל במבחן נהיגה ינסה למצוא פתרונות להקטין את האכזבה. ניתן לסווג את התגובות האפשריות לאכזבה לתגובות ממוקדות פתרון ותגובות מממוקדות רגש.התמודדות ממוקדת פתרון תהיה לקחת שיעורי נהיגה נוספים או לבדוק כיצד ניתן להקטין את החרדה באמצעות תרגילי הרפיה. תגובה ממוקדת רגש מנסה להקטין את עוצמת הרגש של האכזבה והיא עשויה להיות לצאת לבלות עם חברים (הסחת דעת), לישון (בריחה), שימוש בחומרים כימיים כגון אלכוהול או סמים (תרופה עצמית), אכילה של מתוקים (אכילה רגשית). אכילה רגשית היא אחת האופציות של התמודדות. האכילה כמובן שאינה פותרת את הכאב הנפשי (אכזבה) אך היא משכיחה לזמן קצר את הרגש הלא נעים. אכילה באופן לא מודע היא זיכרון שחרוט היטב במוח עוד מהינקות, שכן האופן בו מרגיעים תינוקות בוכים היא הרבה פעמים עלידי אכילה (בקבוק או הנקה). האכילה בינקות בדרך כלל נעשית כשמחזיקים את התינוק על הידיים והחוויה המוקדמת הזו הרבה פעמים מהווה את הבסיס להתניה בין אוכל והרגעה.

 

האם לאכול בשביל הכיף זו אכילה רגשית?

בתרבות המודרנית, אוכל הוא גם אמצעי לקירוב לבבות ולהנאה. אנחנו לא אוכלים רק בשביל לא לרעוב אלא גם כבילוי חברתי והנאה. חוגגים ארועים דרך האוכל, אוכלים בישיבות צוות , אוכלים כשיוצאים לבלות ואוכלים כשמארחים אנשים בבית שלנו. רוב האנשים אוכלים למעשה יותר מאשר הגוף דורש מבחינה ביולוגית. ההבדל בין אכילת יתר סטנדרטית שנובעת משפע ומהרגלים של התרבות (כגון נשנוש מול צפיה בטלויזיה בשעות הערב) לבין אכילה רגשית היא מידת השליטה שיש לאדם על הכמות שאוכל, והמניע לאכילה.

כאשר ניתן לשלוט בכמות האוכל ולדחות סיפוקים כמו במקרה של אדם שרוצה לרדת במשקל ולכן מוותר על מתוקים, או כאשר אדם שוקל כמה אוכל לשים על הצלחת ומה לשים על הצלחת כשנמצא מול שולחן עמוס כל טוב ומוותר על חלק מהאפשרויות מתוך מחשבה על אכילה נכונה ובריאה אזיי גם אותו אדם לפעמים אוכל  מתוך נשנוש או הנאה בלבד, הוא אינו סובל מאכילה רגשית.

כאשר המניע לאכילה קשור במצב רגשי ולא ניתן לשלוט בכמויות וכאשר לא ניתן לעצור ולשקול האם נכון לאכול באותו רגע, אזיי קרוב לוודאי שאכילת יתר תהיה רגשית.

לאנשים עם שליטה עצמית גבוהה יהיה יותר קל לדחות סיפוקים מידיים מאשר אנשים עם שליטה עצמית נמוכה. כאשר רוצים לרדת במשקל חשוב לפתח מיומנות של שליטה עצמית כדי לא להתפתות לסיפוקים מידיים שיש באוכל שנגיש במיידי אך פוגע במטרה ארוכת הטווח של לרדת במשקל.

המחקר בנושא אכילה רגשית מצביע על כך שכאשר הצרכים הבסיסיים מסופקים בני אדם לא נוטים לאכילה רגשית בעוד כאשר ישנו חסך רגשי והיעדר סיפוק צרכים בסיסיים בני אדם יפתחו אכילה רגשית. הצרכים הבסיסיים הם צרכים של הערכה עצמית, שייכות, בטחון וקבלה חברתית. אנשים עם מחסור בצרכים אלו סובלים הרבה פעמים מבדידות, חוסר אונים והערכה עצמית נמוכה וכאשר בנוסף לכך סובלים גם מקושי בשליטה עצמית הסיכוי לאכילה רגשית עולה.

טיפול פסיכולוגי באכילה רגשית

סבלנות והתמדה, שליטה ודחיית סיפוקים מידיים הם המפתח להצלחה בירידה במשקל. אנשים שסובלים מהשמנה ומאכילה רגשית בדרך כלל חסרים את המיומינויות לשליטה עצמית ודחיית סיפוקים. במקרים רבים אנשים עם שליטה עצמית נמוכה מרגישים אשמים ומתוסכלים מכך שלא מצליחים לשלוט בדחפים שלהם ובכך שהם חסרי יכולת לרדת במשקל ולטפל בעצמם.

תכניות הרזיה שמלמדות מה לאכול וכמה לאכול לא מצליחות לעזור במקרים של אכילה רגשית מכיוון שלא מתייחסות למצוקה הרגשית שמאחורי האכילה ולכן הדיאטה נכשלת שוב ושוב.

טיפול פסיכולוגי באכילה רגשית מלמד כיצד ניתן לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים. תכניות הרזיה מתמקדות בהרגלי האכילה אך לא בצרכים הרגשיים של האדם. בטיפול פסיכולוגי שמתמקד באכילה רגשית ניתן לזהות ולהבין מהם הצרכים הרגשיים שאינם מקבלים מענה בחייו של המטופל או המטופלת ולעזור למצוא את הדרך לספק את הצרכים הללו שלא דרך האוכל. במקרים רבים אכילה רגשית נובעת גם מחסכים רגשיים עמוקים וטיפול פסיכולוגי מאפשר עבודה על תכנים אלו.

הטיפול באכילה רגשית משלב טיפול קוגנטיבי התנהגותי, מיינדפולנס וטיפול פסיכודינמי.

סיון מדר MSW,  פסיכותרפיסטית קלינית בהרצליה (על גבול רמת השרון). מקבלת מטופלים מכל אזור המרכז.

 

אולי יעניין אותך לקרוא על טיפול בחרדה

טיפול פסיכולוגי לבניית זוגיות

טיפול פסיכולוגי לבניית זוגיות / סיון מדר, MSW פסיכותרפיסטית קלינית, הרצליה

כל מי שהתנסה בסצינת הדייטים ו"שוק הבשר" יודע מקרוב כמה קשה למצוא אדם שיתאים לציפיות שלנו מאהבה רומנטית.  בעידן האינטרנט ושפע אפליקציות לחיפוש אחר בן או בת הזוג האידיאליים נדמה שהביטוי לחפש מחט בערימת שחת הוא ביטוי שמתאר היטב את התסכול והזמן הרב הנדרש כדי להכיר אדם שנתאהב בו. נדמה שמעולם לא היה קשה יותר למצוא את זה שיאהב אותנו, יספק לנו ביטחון והמון רגעים מאושרים  ושאיתו נוכל לבנות זוגיות יציבה ואולי אפילו משפחה.

קורה לא פעם שנדמה שהגעתם אל האושר כאשר הכרתם  את אותו גבר או אשה שהתאימו לכם מכל אך לאחר מספר שבועות מערכת היחסים לא מצליחה להחזיק מעמד והחלום שהיה נראה כי מתגשם הולך ומתפוגג. זה טבעי וקורה לכולם, כי לא כל התחלה של קשר מתממשת לזוגיות ארוכת טווח. יחד עם זאת אם התסריט הזה של הרבה מאד קשרים קצרים שלא מתפתחים קורה לכם שוב ושוב אזיי צריכה להידלק לכם נורת אזהרה שייתכן ומדובר במחסום רגשי.

כאשר אדם פונה לטיפול פסיכולוגי בגלל קושי ביצירת זוגיות, ניתן לעזור לו להבין את הגורמים ולהעניק לו כלים שיסייעו לו לשנות את הדפוס המקלקל.

סיבות שכיחות לקושי ביצירת זוגיות:

ישנן סיבות רבות לקושי ביצירת זוגיות ובטיפול פסיכולוגי ניתן לאבחן את הסיבות הספציפיות על סמך סיפור החיים הייחודי והחוויות האישיות של כל אחד. יחד עם זאת ישנן סיבות שהן מעט שבלוניות אך שכיחות למדי וכדאי להכיר אותן.

היעדר מודל לזוגיות חיובית במשפחת המוצא: ילדים להורים גרושים או ילדים להורים שנהגו לאמלל אחד את השנייה ולפגוע זו בזה מתקשים במקרים רבים ליצור זוגיות יציבה ובריאה – בגלל ההפנמה של האמונה לפיה זוגיות היא קונספט שהורס יותר מאשר בונה, והחשש הטבעי שגם אצלם תיווצר מציאות פוגענית והרסנית.

מסרים שליליים כלפי זוגיות ו/או המין השני: גברים ונשים שנחשפים לאורך זמן רב לאמונות מגבילות מהסוג של "נשים רק רוצות לנצל אותך", "כל הגברים בוגדניים", "זוגיות זה כמו לאכול בדיוק את אותה ארוחה כל יום" וכו', עלולים להתייחס אליהן כאל אמת מוחלטת ולפעול לפיהן – ומן הסתם יירתעו מקשר עמוק וארוך טווח עם אותן "נשים שהן שטן" או "גברים לא נאמנים".

דפוס התקשרות לא בטוח ופחד מאינטימיות: סיבה נפוצה נוספת להיווצרות קשיים במציאות זוגיות היא בעיית התקשרות, שנובעת מקשר לא בטוח עם דמות הורית בילדות.

חרדת נטישה עלולה להיגרם כתוצאה ממגוון סיבות, ובפרט עקב קשר לא בטוח שנרקם בגילאי הילדות או ההתבגרות (לדוגמא במקרים שבהם הורים נאלצו להיעדר מהבית תקופות ממושכות כשהתינוק עדיין צעיר מאוד וחווה זאת כהיעלמות שלה, בעקבות גירושין כשאחד מההורים נוטש את הילדים או בשל מוות של אחד ההורים בגיל צעיר יחסית). ישנם מקרים שבהם זוגיות בבגרות לא מצליחה להתממש עקב חרדת נטישה של אחד מבני הזוג. במקרים אלו, בן או בת הזוג מתמודדים עם חרדת הנטישה בדפוסים הרסניים (למשל בהתנהגות אובססיבית כלפי בן הזוג , תובענות, ביטויי חוסר בטחון ועוד).

כשדפוס ההתקשרות לדמות משמעותית כמו אימא או אבא אינו בטוח, נפגעת יכולת ההתקשרות של הילד באופן כללי, וגם בגילאים מבוגרים יותר הוא מתקשה לתת אמון בבן/בת זוג. בנוסף, ככל שהזוגיות הופכת משמעותית יותר, כך גדלה החרדה של האדם שמא יינטש ע"י בן הזוג וגורמת לו לקלקל את הקשר ולעתים אף להביא לפרידה יזומה (מעין הקדמת תרופה ל"מכה", שכמובן לא בהכרח הייתה באה).

חיפוש אחר מושלמות: "הנסיך על הסוס הלבן" שהוא כליל השלמות קיים רק באגדות, וחיפוש אחרי אישה שמבחינה חיצונית "תסובב ראשים" וגם תתן מענה לכל הצרכים הרגשיים  נועד באופן טבעי לכישלון.

אל הכמיהה למושלמות מצטרפת ההשפעה התרבותית שמשפיעה על האופן הלא מציאותי שבו מוצגת זוגיות אידיאלית. האידיאליזציה של הרומנטיקה מציגה באור קודר זוגיות "קונבנציונלית" שבאופן טבעי יש בה גם תסכולים, קשיים, פשרות ואכזבות.

לא מעט אנשים מתקשים לקבל את העובדה שבכל בחירה ישנה גם פשרה מסוימת. חוסר היכולת להתפשר בצירוף נוקשות מחשבתית מקשה על מתן הזדמנות אמיתית לבן/בת זוג פוטנציאלי שבהחלט היה יכול להיות החצי השני שלנו, ובמקרים אלה אנחנו בעצם מחבלים בהזדמנות ליצור זוגיות.

בטחון עצמי וערך עצמי נמוכים: דימוי עצמי נמוך, כמו גם חוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני שלנו, עלולים גם הם לפגוע במאמצים למצוא זוגיות. יחד עם זאת הניסיון המקצועי מדגים שהנושא של עיסוק יתר בפגם חיצוני כלשהו , מסתיר מאחוריו סיבות פנימיות ועמוקות יותר לקושי ביצירת זוגיות. יותר קל לאנשים להאמין שהסיבה לקושי נעוצה בפגם החיצוני מאשר להכיר בפחד מאינטימיות או בפחד מדחייה.

 

איך פסיכותרפיה עוזרת להתגבר על הקושי?

טיפול פסיכולוגי הוא מקום בטוח שבן ניתן לשוחח על הפחדים הכמוסים, הרצונות, הציפיות והרגשות האמיתיים. המסגרת הטיפולית מאפשרת לאדם שחווה קושי במציאת זוגיות לשוחח בכנות ובגילוי לב, מבלי לחשוש שמא ייתקל בשיפוטיות או ביקורת כלפיו, ומקלה על ההתמודדות עם המצוקה.

טיפול מסייע  לאדם לזהות את הסיבות האמיתיות שמונעות ממנו להיכנס לזוגיות או לקלקל לעצמו  זוגיות שנרקמת. בלא מעט מקרים אנחנו לא באמת מודעים לסיבות הפנימיות שמנהלות אותנו מאחורי הקלעים.

בטיפול ניתן לזהות את האמונות שחוסמות את דרכו של האדם אל בן/בת הזוג המתאימים לו, ולסייע לו לשנות דפוסי התנהגות והתנהלות שמקלקלים.  טיפול פסיכולוגי עוזר להתגבר על חרדות מאינטימיות, מאהבה ומנטישה  וומקנה כלים חיוניים להתנהלות בכל קשר ובזוגיות.

להיות בטיפול פסיכולוגי בשלב בו מחפשים קשר ויוצאים לדייטים מאפשר ליווי ותמיכה בתהליך החיפוש אחרי זוגיות יציבה ומיטיבה. הליווי מאפשר בדיקה והסתכלות פנימית על הבחירות וההתנהגות ובכך מתאפשר שינוי.

 

אולי יעניין אותך לקרוא על חרדה מדייטים

מה בין המושג "פסיכותרפיה לביטוי "טיפול פסיכולוגי"

פסיכותרפיה (טיפול נפשי)

טיפול פסיכותרפי הוא מפגש עם בעל מקצוע מהתחום הטיפול (פסיכולוג או פסיכולוגית, פסיכותרפיסט או פסיכותרפיסטית)  שמטרתו לשפר את איכות החיים של הפונה ולהביא לשינוי חיובי בחייו.

המושג 'טיפול פסיכולוגי' הוא מושג שנטמע בשפה העברית אך הוא מטעה; המושג היותר מדויק הוא 'טיפול נפשי', ובלועזית פסיכותרפיה – Psychotherapy.

מהביטוי 'טיפול פסיכולוגי' משתמע שמי שעוסק בפסיכותרפיה הם פסיכולוגים, אך למעשה זו טעות נפוצה, שכן אנשי מקצוע נוספים כגון עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים באמנויות עוסקים גם הם בטיפול נפשי, כאשר עברו את ההכשרה המקצועית המתאימה לכך. מבחינה היסטורית, עובדים סוציאליים היו הראשונים שעסקו בטיפול, בעוד שפסיכולוגים עסקו בעיקר באבחון. כמו כן, גדולי התורמים להבנת תהליכים נפשיים, מודעים ושאינם מודעים, ולהתבוננות ביחסים בינאישיים היו למעשה פסיכואנליטיקאים שהתחילו את דרכם כרופאים (לדוגמא זיגמונד פרויד, קרל יונג ודונלד וויניקוט).

להלן ההגדרות הרשמיות:

פסיכותרפיה –

טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות. רוב שיטות הטיפול מתבססות על שיחות וקשר מילולי בין המטפל למטופל. המטפלים בטיפולים אלה נקראים פסיכותרפיסטים. הם יכולים להיות עובדים סוציאלים, פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים ובעלי מקצועות טיפוליים אחרים כגון מטפלים באמנות ועוד.

פסיכולוגיה –

המחקר העוסק במדעי ההתנהגות ובתהליכים הנפשיים. ישנם ענפים שונים של הפסיכולוגיה: פסיכולוגיה מחקרית, חברתית, ארגונית, התפתחותית, חינוכית, שיקומית , קלינית ועוד. רק פסיכולוג קליני מורשה להעביר מבחנים פסיכולוגים או לעסוק בטיפול אישי.

פסיכיאטריה –

התמחות רפואית שעוסקת במחלות של הנפש. רק פסיכיאטרים מורשים לטפל במחלות הנפש באמצעות תרופות.


בחירת איש  מקצוע לטיפול

פניה לטיפול  מעלה שאלות רבות: למשל, איך בוחרים מטפל/ת?

לפעמים ניתן לקבל המלצה של חברים או משפחה, ולפעמים ניתן לבדוק באינטרנט או במדריכים שונים. חשוב לזכור שהצלחת הטיפול קשורה כמובן במקצועיות של המטפל אך לא פחות בכימיה הייחודית שנוצרת בין המטפל למטופל. גם אם מגיעים לטיפול אצל איש מקצוע שקיבלנו עליו המלצה חמה, חשוב להקשיב לתחושות הבטן ולרגשות שהמפגש מעורר בנו. הבסיס לכל טיפול הוא בראש ובראשונה אמון. אם לא מרגישים אמון במטפל, והתחושה לא חולפת לאחר מספר פגישות, כדאי לשקול להפסיק את הטיפול ולבחור מטפל אחר.

הזמינות והמיקום של איש המקצוע חשובים. טיפול מצריך השקעה, מחוייבות וזמן. חשוב שזמן ונוחות ההגעה לטיפול לא יהווה לגורם מכביד.

התייעצות חד פעמית בפסיכותרפיה

לעתים עולה הצורך להתייעץ עם גורם מקצועי לגבי שאלה, התלבטות או בעיה נקודתית בחיינו, מבלי להתחייב לטיפול פסיכולוגי מתמשך, או מתוך רצון לקבל הכוונה לאפיק הטיפולי המתאים ביותר. התייעצות חד פעמית מאפשרת למטופל לחוות את המרחב הטיפולי או לקבל ייעוץ לגבי הפתרון הנכון לבעיה. בנוסף לסיוע נקודתי במידת האפשר, התייעצות חד פעמית תוכל לסייע בקבלת החלטה מה יותר מתאים למטופל בעיתוי הנוכחי בחייו. למשל, בעיה הנוגעת לחיי הזוגיות יכולה להעלות התלבטות לגבי פניה לטיפול אישי או זוגי, ניתן לקבל הסבר לגבי סוגי הטיפול השונים, יתרונותיהם וחסרונותיהם, ולקבל מענה לשאלה שמעסיקה אתכם.

הקליניקה של סיון מדר מעמידה בפני המטופלים שירות מקצועי ומסור. חשוב להבין שמקרים רבים דורשים סדרת פגישות בכדי להשיג שיפור ממשי, אך גם על כך ניתן לשוחח בפגישת ההתייעצות.

השירות ניתן למגוון אזורים כגון: צפון תל-אביב, רמת השרון, רעננה, הרצליה ומענה לכל מי שמחפש טיפול נפשי וטיפול בחרדה באזור המרכז.

כיצד להגיב נכון כשאדם שאנחנו אוהבים סובל מחרדה

כיצד להגיב כשאדם שאנחנו אוהבים סובל מחרדה? **

חרדה היא הרגשה של אימה, כאילו העולם עומד להתמוטט. לפעמים החרדה מתבטאת במחשבות חוזרות ונשנות על משהו מאד רע שהולך לקרות או יכולה להתבטא במחנק בגרון, כאבים בחזה, הזעה ורעד. חרדה היא גם פחד למות, להשתגע, להתעלף או לאבד שליטה.

מאד קשה להיות בסביבתו של אדם שסובל מחרדה כי המצב הזה מעורר אצל הסובבים חוסר אונים.

חרדה יכולה להיות גם פחדים עמוקים מאנשים, ממקומות או מפעולות יום יומיות.

חרדה היא אוסף של רגשות קשים, תחושות גופניות מאיימות ומחשבות מפחידות. לפעמים קשה לסובבים להבין שהחרדה היא אמיתית לגמרי, גם אם הפחדים נראים חסרי הגיון.

כשבני משפחה או חברים נפגשים עם החרדה, הנטייה הראשונה שלהם היא לנסות "לתקן" או "לפתור את הבעיה": להרגיע, לנחם ולנסות לשכנע ש"הכל בסדר"  וש"אין טעם לפחד". בני משפחה ינסו לעשות הכל כדי ש"יצא מ זה" וש"יקח עצמו בידיים". הניסיונות האלו נובעים מתוך רצון אמיתי לסייע ומבוססים על האינטואיציה וגישה לחיים. למעשה זה מאד הגיוני לרצות לעודד ולתמוך ולהקל על האדם שאתה אוהב.

למרות הרצון הטוב, הניסיון לפתור את בעית החרדה ולתקן אותה לא רק שאינם עוזרים הם לרוב מחמירים אותה. אי אפשר לתקן חרדה ואי אפשר להעלים אותה עבור מישהו אחר!

ההרגעה והעידוד יכולים לעזור לכמה רגעים בלבד והניסיונות להכריח בן אדם לצאת מהמצב גם כן חסרי תועלת ואין טעם לצעוק או לאיים עליו.

מה כן כדאי לעשות:

לתמוך במקום להרגיע

כדאי לומר מילים פשוטות וברורות שמראות עד כמה אתה רוצה לעזור ועד כמה הוא חשוב לך. לדוגמא: "אתה חשוב לי", "אני לא אנטוש אותך" "אני פה לעזור" ומילים שאתה יכול לעמוד מאחוריהן כגון: " אני מאמין שאתה תצא מזה", "אנחנו יחד בהתמודדות הזאת" או " אני מאמין בך".

אפשר גם להראות את התמיכה דרך השמת יד על הכתף, חיוך או הנהון.

להימנע ממילים מזיקות

"אני מבינה מה אתה מרגיש" או "אני יודעת כמה זה קשה" רק מרגיזים את האדם שמולך מכיון שלעולם אי אפשר באמת  להבין עד הסוף מה מישהו אחר מרגיש בזמן חרדה.

"בטוח יהיה בסדר" – הבטחות חסרי כיסוי רק מחימירים את המצב כי לא ניתן באמת להבטיח שתמיד יהיה בסדר.

לשתף בכמה ההתנהגות שלו מכבידה ומעצבנת וכמה אתה מרגיש רע בגללו – רק גורמת לו להרגיש אשם ומבוייש ולא מועילה.

הסברים על למה החרדה לא הגיונית גם כן לא מועילים ורק מתסכלים.

לגלות יציבות וחוזק ולא לשתף פעולה עם התנהגויות של חרדה

כל מעשה שמטרתו לחסוך למי שיקר לכם את ההתמודדות עם החרדה שלו מזיקה לו. להתנדב לדבר עם אנשים במקומו, לעשות עבורו שליחויות, להישאר בבית כדי שלא יאלץ ךלהישאר לבד או לנקות עבורו חפצים "מזוהמים"

אל תשתפו פעולה עם הבקשות שלו שנובעות מהחרדה שלו.

להימנע מלנהל שיחות "חופרות" על החרדה

דיבור רב על החרדה הוא בעצם סוג של "חיזוק חיובי" עבורה. עדיף לשוחח עם היקר עלייך על כל דבר פרט לחרדה. לפעמים כדאי פשוט לא לדבר.

 

**הטקסט עובד מתוך פרק 9 בספר "להפחיד את הפחד"  של ד"ר ניר עישר ועופרה מירון -ליכטר, מדריך לטיפול עצמי בחרדה ומומלץ למי שמתעניין בנושא של טיפול עצמי בחרדה

יואב – טיפול בחרדות של משבר גירושין

חשוב להדגיש שכל הפרטים של המטופל שונו והתיאור הוסווה כך שלא ניתן לזהות את האדם האמיתי שמאחורי תיאור המקרה.

 

יואב הגיע לפגישה הראשונה במצב נפשי קשה, בהרגשה שכל עולמו חרב עליו. מספר ימים קודם לכן נודע לו שאשתו מנהלת רומן ושאינה אוהבת אותו יותר. היה מוצף בחרדה והביע משאלה שאעזור לו לתקן את היחסים עם אשתו כדי שיוכל לחזור לחיות בתא משפחתי חם ויציב כמו שחשב שהיה לו. המשך קריאה…