קצת על היכולת לסלוח באמצעות טיפול פסיכולוגי

כמה מילים על היכולת לסלוח ועל היכולת לבקש סליחה

מאת סיון מדר MSW, פסיכותרפיה, ייעוץ והדרכה.

 

היכולת לסלוח לעצמך ולאחרים על טעויות, עוולות ופגיעות בין-אישיות קשורה בין היתר בכמה אתה אדם ביקורתי.

ככל שאתה אדם יותר ביקורתי (כלפי עצמך וכלפי אחרים – זה הולך ביחד בדרך כלל)  כך תוכל לסלוח פחות לעצמך ולסביבה שלך.

אדם ביקורתי הוא לרוב אדם עם אישיות נוקשה ומחמירה. כל טעות הכי קטנה, נחווית כגדולה וברת גורל. במקרה זה אין לאדם יכולת לומר לעצמו "לא נורא, זה קורה. כולנו אנושיים ולכן אנו טועים".

הנטייה הזו לביקורתיות יתר מתפתחת בד"כ בילדות, כאשר גדלים עם הורה מחמיר, ביקורתי שמצביע על הטעויות שלנו, לא מרוצה מאיתנו ועשוי אף להעניש אותנו באופן לא פורפורציונלי למעשים שלנו.

כבוגרים ישנה הפנמה של דמויות ההורים בתוכנו, ולכן הקול של ההורה הביקורתי מוטמע בתוכנו וקשה להיפתר ממנו. הקול הזה הופך למעין בית משפט פנימי בתוך הנפש שפוסק שוב ושוב גזר דין של "אתה אשם", "אתה לא בסדר".

לעומת זאת, אנשים גמישים יותר, מסוגלים לשאת את חוסר המושלמות של האחר, ושל עצמם ולסלוח.

היכולת לשאת את חוסר השלמות של השני קשורה באופן שבה ההורים שלנו קבלו אותנו. האם אהבו אותנו גם כשלא הצלחנו בלימודים, גם כשרבנו עם האחים שלנו, גם כשאכזבנו אותם בכל מיני מעשים שלנו.

 

כאשר הורה מצליח לקבל ולאהוב את הילד שלו כמות שהוא, ולא מעביר לו את המסר של דחייה ואכזבה כאשר מאכזב אותו באישיות שלו, בהתנהגות שלו או בהישגים שלו, הילד שלו יגדל להיות אדם בעל בטחון עצמי ובעל ערך עצמי.

בטחון וערך עצמי הם המאפשרים לאדם להודות בפני האחר שטעו ולבקש סליחה.

 

אם אני טועה בהתנהגות שלי כלפי האחר אבל הביטחון העצמי שלי גבוה, אני יכול לקבל את עצמי כאדם שטועה, אני לא חווה את האירוע כ"סוף העולם", ואני יכול לבקש סליחה מבלי להרגיש שזה הופך אותי לאדם פחות בעל ערך.

 

היכולת להתנצל ולבקש סליחה קשורה גם ביכולת לקחת אחריות על החלקים באישיות שלנו שאינם מושלמים, ושיכולים לפגוע באחר. לדוגמא, אם בן הזוג שלי אומר לי שפגעתי בו, ואני בכלל לא התכוונתי לפגוע, אני יכול לתת הכרה לכך שפגעתי גם אם אני חושב בליבי שהאדם שמולי לא הבין אותי כראוי.

ישנם אנשים ששומרים טינה, שעוסקים במעין ניהול ספר חשבונות עם אדם שפגע בו. זוהי דוגמא לאדם חסר גמישות שלא יכול לשנות את העמדה שלו כלפי האחר כאשר הוא נפגע. אנשים כאלו מסתכלים וחווים את העולם במונחים של "טוב ורע", במונחים של "שחור או לבן". אין יכולת להתבונן בעולם במשקפיים שרואות את כל קשת הצבעים האפורים שיש באמצע.

 

כאשר אנחנו חיים עם תחושה שאנחנו תמיד לא בסדר (שמקורה באופן שבו הגיבו אלינו כילדים,) אנחנו בעצם מרגישים אשמה תמידית. האשמה הזו גורמת לנו להתנצל בפני השני על כל דבר שאנחנו מאמינים שהרגיז את השני, או עורר בשני אי שביעות רצון. אנחנו חיים בפחד שיכעסו עלינו ולכן כל הזמן מתנצלים. אנשים עם נטייה כזו, בעצם אנשים עם בטחון עצמי נמוך.

לא פעם כמבוגרים, יש בנו המון כעסים על ההורים שלנו שפגעו בנו בכל מיני אופנים כשהיינו ילדים. הכעס על ההורים שלנו הרבה פעמים מוצדק לחלוטין, אבל במקרים בהם  מגיעים להבנה שהפגיעות נעשו לא מתוך רוע או כוונה רעה, ניתן לעיתים גם לסלוח. מדובר בתהליך שבו כמבוגרים, יש לנו את היכולת לפתח אמפתיה כלפי ההורה, והיא תורמת ליכולת לסלוח. לדוגמא, היכולת להבין שגם ההורה היה קורבן ולא התכוון לפגוע. והיכולת לעשות הבחנה בין הכוונה לבין החוויה בפועל.

החיים מזמנים לנו התנסויות רבות שבהן אנחנו מתמודדים עם הנושא של סליחה: בגידות בחיי נישואין, שקרים וסודות בתוך המשפחה,  התנהגות לא ראויה של הורה כלפי הילד שלו בזמן סערת רגשות  ועוד…..

 

בקשת סליחה וגם מחילה עוזרת לנו להשתחרר ממועקה נפשית ולכן היא לא רק מעשה עבור מישהו אחר, היא גם למען עצמנו.

 

בטיפול של פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי)  ניתן לדבר על כל נושא שבעולם, כולל ארועים שגורמים לנו להרגיש שאם לא נסלח לעצמנו או לאחר יהיה קשה לנו להשתחרר מממועקה שמלווה אותנו חודשים רבים ואף שנים רבות.

טיפול בהפרעת חרדה

הפרעת חרדה

כל אחד מאיתנו סובל מחרדה או ממתח מידי פעם. זה יכול לקרות כשאנחנו מדברים בפני קהל, כשיש לנו לחץ כלכלי או דאגה בריאותית. כאשר החרדה הופכת להיות יום יומית ומשתלטת על החיים, ייתכן ומדובר בהפרעת חרדה. איך יודעים?

חרדה באה לידי ביטוי בצורות שונות. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהתקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוביה,  מחשבות אובססיביות וסמפטומים גופניים שונים.

סימנים שיכולים להצביע על כך שאת או אתה סובלים מהפרעת חרדה:

דאגה מוגזמת  – דאגה לגבי נושאים בחיי היום יום. הדאגה קיימת במשך רוב ימות השבוע ונמשכת לפחות 6 חודשים. החרדה מפריעה לחיי היום יום שלכם ומלווה בסמפטומים כגון עייפות. החרדה גורמת למצוקה ואינה רק משהו נקודתי וחולף.

בעיות שינה – הפרעת חרדה מלווה הרבה פעמים בקשיי הירדמות או שינה לא רצופה. בעיה זו הופכת להיות כרונית ואינה תוצאה של ארוע חד פעמי.

פחדים לא רציונליים – פחד שקשור למצב ספציפי או דבר ספציפי. דוגמאות: פחד מטיסות, פחד קהל, פחד מחיות. אדם שמפחד ממעליות יכול לא להיות מודע לחרדה שלו עד שיום אחד מתחיל לעבוד במקום עבודה שנמצא בקומה 30 ואז מבין שזקוק לטיפול.

מתח בשרירים – מתח תמידי בלסת, בצוואר, או בידיים או בכל איבר אחר. אנשים שעוסקים בספורט פחות סובלים ממתח בשרירים, אף המתח מתעורר כאשר מסיבה כלשהי נבצר מהם לעסוק בספורט.

בעיות עיכול כרוניות – חלק מהפרעות החרדה מתבטאות גם בספטומים גופניים כגון כאבי בטן, שלשול, נפיחות או עצירות. כמובן שלא כל בעיה במערכת העיכול קשורה לחרדה אך לעיתים רבות השניים מתקיימים ביחד.

פחד קהל – כשהפחד משתק אותך ושום דבר לא מ צליח להרגיע את הפחד מלעמוד בפני קהל, וכאשר גם לאחר ההופעה קיים עיסוק מתמשך במה אחרים אמרו/חשבו יייתכן והפחד מבטא סימן לחרדה חברתית.

מבוכה בסיטואציות חברתיות – חרדה חברתית מתבטאת לא רק בפחד קהל.  אנשים עם חרדה חברתית נבוכים מאכילה ושתיה בציבור ונבוכים מלקיים שיחה עם אנשים חדשים. בסיטואציות כאלו אנשים עם הפרעת חרדה מרגישים שאחרים מסתכלים עליהם והם יכולים להסמיק, לרעוד, להזיע או להרגיש בחילה. הרבה פעמים הסמפטומים האלו מביאים להימנעות חברתית ולקושי להכיר אנשים חדשים ולקושי בלהתקדם במקום עבודה.

פאניקה – התקפי פאניקה הם דבר מאד מפחיד ומאיים. במשך דקות שלמות ישנה תחושה של חוסר אונים ופחד שמלווה בסמפטומיים פיזיים כגון קושי בנשימה, דפיקות לב, הזעה, חולשה, סחרחורת, כאבים בחזה, כאבי בטן או גלי חום. אנשים שיש להם התקפי פאניקה לפעמים מפתחים חרדה לגבי הפעם הבאה שזה עלול לקרות להם.

פרפקציוניזם –אנשים ששופטים את עצמם באופן תמידי, שחרדים לעשות טעות או מפחדים לפשל – יש סיכוי שסובלים מהפרעת חרדה. פרפקיוניזם שכיח בהפרעה קומפלסיבית אובססיבית (OCD).

התנהגות קומפלסיבית – התנהגות קומפלסיבית מתבטאת בריטואלים שמנהלים את החיים כגון שטיפות  ידיים מרובה, טקסי סדר וניקיון בבית, ובדיקות שונות לגבי בטיחות בבית.