פוסטים

קצת על היכולת לסלוח וטיפול פסיכולוגי

היכולת לסלוח וטיפול פסיכולוגי

היכולת לסלוח וטיפול פסיכולוגי

כמה מילים על היכולת לסלוח ועל היכולת לבקש סליחה

מאת סיון מדר MSW, פסיכותרפיה, ייעוץ והדרכה.

היכולת לסלוח לעצמך ולאחרים על טעויות, עוולות ופגיעות בין-אישיות קשורה בין היתר בכמה אתה אדם ביקורתי.

ככל שאתה אדם יותר ביקורתי (כלפי עצמך וכלפי אחרים – זה הולך ביחד בדרך כלל)  כך תוכל לסלוח פחות לעצמך ולסביבה שלך.

אדם ביקורתי הוא לרוב אדם עם אישיות נוקשה ומחמירה. כל טעות הכי קטנה, נחווית כגדולה וברת גורל. במקרה זה אין לאדם יכולת לומר לעצמו "לא נורא, זה קורה. כולנו אנושיים ולכן אנו טועים".

הנטייה הזו לביקורתיות יתר מתפתחת בד"כ בילדות, כאשר גדלים עם הורה מחמיר, ביקורתי שמצביע על הטעויות שלנו, לא מרוצה מאיתנו ועשוי אף להעניש אותנו באופן לא פורפורציונלי למעשים שלנו.

כבוגרים ישנה הפנמה של דמויות ההורים בתוכנו, ולכן הקול של ההורה הביקורתי מוטמע בתוכנו וקשה להיפתר ממנו. הקול הזה הופך למעין בית משפט פנימי בתוך הנפש שפוסק שוב ושוב גזר דין של "אתה אשם", "אתה לא בסדר".

לעומת זאת, אנשים גמישים יותר, מסוגלים לשאת את חוסר המושלמות של האחר, ושל עצמם ולסלוח.

היכולת לשאת את חוסר השלמות של השני קשורה באופן שבה ההורים שלנו קבלו אותנו. האם אהבו אותנו גם כשלא הצלחנו בלימודים, גם כשרבנו עם האחים שלנו, גם כשאכזבנו אותם בכל מיני מעשים שלנו.

כאשר הורה מצליח לקבל ולאהוב את הילד שלו כמות שהוא, ולא מעביר לו את המסר של דחייה ואכזבה כאשר מאכזב אותו באישיות שלו, בהתנהגות שלו או בהישגים שלו, הילד שלו יגדל להיות אדם בעל בטחון עצמי ובעל ערך עצמי.

בטחון וערך עצמי הם המאפשרים לאדם להודות בפני האחר שטעו ולבקש סליחה.

אם אני טועה בהתנהגות שלי כלפי האחר אבל הביטחון העצמי שלי גבוה, אני יכול לקבל את עצמי כאדם שטועה, אני לא חווה את האירוע כ"סוף העולם", ואני יכול לבקש סליחה מבלי להרגיש שזה הופך אותי לאדם פחות בעל ערך.

היכולת להתנצל ולבקש סליחה קשורה גם ביכולת לקחת אחריות על החלקים באישיות שלנו שאינם מושלמים, ושיכולים לפגוע באחר. לדוגמא, אם בן הזוג שלי אומר לי שפגעתי בו, ואני בכלל לא התכוונתי לפגוע, אני יכול לתת הכרה לכך שפגעתי גם אם אני חושב בליבי שהאדם שמולי לא הבין אותי כראוי.

ישנם אנשים ששומרים טינה, שעוסקים במעין ניהול ספר חשבונות עם אדם שפגע בו. זוהי דוגמא לאדם חסר גמישות שלא יכול לשנות את העמדה שלו כלפי האחר כאשר הוא נפגע. אנשים כאלו מסתכלים וחווים את העולם במונחים של "טוב ורע", במונחים של "שחור או לבן". אין יכולת להתבונן בעולם במשקפיים שרואות את כל קשת הצבעים האפורים שיש באמצע.

כאשר אנחנו חיים עם תחושה שאנחנו תמיד לא בסדר (שמקורה באופן שבו הגיבו אלינו כילדים,) אנחנו בעצם מרגישים אשמה תמידית. האשמה הזו גורמת לנו להתנצל בפני השני על כל דבר שאנחנו מאמינים שהרגיז את השני, או עורר בשני אי שביעות רצון. אנחנו חיים בפחד שיכעסו עלינו ולכן כל הזמן מתנצלים. אנשים עם נטייה כזו, בעצם אנשים עם בטחון עצמי נמוך.

לא פעם כמבוגרים, יש בנו המון כעסים על ההורים שלנו שפגעו בנו בכל מיני אופנים כשהיינו ילדים. הכעס על ההורים שלנו הרבה פעמים מוצדק לחלוטין, אבל במקרים בהם  מגיעים להבנה שהפגיעות נעשו לא מתוך רוע או כוונה רעה, ניתן לעיתים גם לסלוח. מדובר בתהליך שבו כמבוגרים, יש לנו את היכולת לפתח אמפתיה כלפי ההורה, והיא תורמת ליכולת לסלוח. לדוגמא, היכולת להבין שגם ההורה היה קורבן ולא התכוון לפגוע. והיכולת לעשות הבחנה בין הכוונה לבין החוויה בפועל.

החיים מזמנים לנו התנסויות רבות שבהן אנחנו מתמודדים עם הנושא של סליחה: בגידות בחיי נישואין, שקרים וסודות בתוך המשפחה,  התנהגות לא ראויה של הורה כלפי הילד שלו בזמן סערת רגשות  ועוד…..

בקשת סליחה וגם מחילה עוזרת לנו להשתחרר ממועקה נפשית ולכן היא לא רק מעשה עבור מישהו אחר, היא גם למען עצמנו.

בתהליך של טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה  ניתן לדבר על כל נושא שבעולם, כולל אירועים שגורמים לנו להרגיש שאם לא נסלח לעצמנו או לאחר יהיה קשה לנו להשתחרר ממועקה שמלווה אותנו חודשים רבים ואף שנים רבות.

 

סיון מדר הינה פסיכותרפיסטית מוסמכת, עובדת סוציאלית קלינית העוסקת בפסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) למעלה מ20 שנים ומקבלת בקליניקה פרטית בהרצליה על גבול רמת השרון.