כמה מילים על בושה במקום העבודה
“Shame is the intensely painful feeling or experience of believing that we are
flawed and therefore unworthy of love, belonging, and connection.” (Brene Brown)
"בושה היא ההרגשה או החוויה הכואבת שאנחנו פגומים ולכן לא ראויים לאהבה, השתייכות או חיבור (ברנה בראון)"
יוצא לי ללוות לא מעט מטופלים שעובדים בתעשיית ההיי טק שמתמודדים עם הקושי לומר בקול רם
"לא הבנתי"
"אני זקוק/ה לעזרה "
"הזמן שמוקצב למשימה לא לא יאפשר לי להספיק"
"יש לי שאלה"
"אני צריך פידבק כדי לדעת אם אני בכיוון"
"קשה לי"
המשותף לכולם היא הדאגה שיחשבו שהם לא מספיק טובים/מוצלחים/ראויים לקידום או במקרים אחרים חרדה שאם יחשפו את הקושי יפטרו אותם.
הבעיה היא שהבושה היא לרוב מלכודת שקשה לצאת ממנה ויכולה דווקא לפגוע ביכולת של עובדים להצליח בתפקיד שלהם. דוגמא קלאסית לכך הוא עובד שמתבייש לשאול שאלה מקצועית ועושה טעות קריטית שמשליכה על הצוות כולו, כשאם היה שואל הטעות היתה יכולה להימנע.
אז מה עושים? איך מתגברים על הבושה?
חלק חשוב בפתרון של הבעיה הנפוצה הזו קשור ביכולת לפתח חמלה עצמית. חמלה עצמית הכרחית כדי להתמודד אחרת עם הבושה ואשמה.
במקום להיות ביקורתיים כלפי עצמנו על כך שאנחנו לא יודעים, לא עומדים בזמנים או מתקשים במשימות, ניתן ללמוד להיות סלחנים יותר לעצמנו. נכיר בכך שאף בן אדם לא מושלם ושלכולנו יש חולשות, וכולנו יכולים לפשל או לעשות טעויות מכל מיני סיבות.
חשוב להבדיל בין קשיים בעבודה שנוצרים על רקע של חוסר בידע או חוסר כשרון לבין קושי זמני או נקודתי שיכול לנבוע מהמציאות (למשל הראש לא עובד בגלל חרדה שקשורה במצב המלחמתי) . אם הקושי נובע מחוסר בידע, במקום לצבור תסכול אפשר לדאוג להשלמת הידע, אך אם הקושי נובע ממצב נפשי יש מקום לבחון מה יכול לעזור ברמה הרגשית
להיות חברים טובים לעצמנו.
אם היינו מספרים לחבר שפישלנו או שאנחנו מתקשים במשימה בעבודה, והוא היה מגיב בביקורתיות או בהאשמה, האם היינו רוצים להיות חברים של כזה בן אדם? ברור שהתשובה שלילית. נשאלת השאלה מדוע במצבים בהם אנחנו מתקשים או זקוקים לעזרה אנחנו מתייחסים בצורה לא מיטיבה לעצמנו בכך שאנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו או תוקפים את עצמנו.
לדבר עם מישהו על המצב
הכי הגיוני וחשוב מאד לא להשאר לבד עם תחושת הבושה ולמצוא מישהו אחד שניתן לדבר איתו על הקושי בעבודה. זה יכול להיות מישהו מהצוות, חבר מחוץ לעבודה, בן משפחה או כל אדם אחר שיש סיכוי טוב שיתמוך בנו. הרבה פעמים כשמשתפים את האחר הבעיה נראית פחות גדולה ומקבלת מימד קצת יותר אופטימי. לא פעם גם שיחה כזו מביאה להתחלה של פתרון, כמו למשל הכוונה למקור ידע או עזרה שלא חשבנו עליו או לא ידענו עליו..
אנשים שחוו ביקורת, כעס או זלזול מצד הורה או דמות משמעותית אחרת בילדות במצבים בהם לא עמדו בציפיות וההורה היה מאוכז מהם, מכירים טוב מאד את תחושת הבושה כבר מגיל צעיר. בלא מעט מקרים, גם בבגרות, וגם במקום העבודה, וגם אם סיימו בהצטיינות את הלימודים ונמצאים במעמד מוערך בארגון , יסבלו מקושי גדול לדבר על הקושי שלהם בעבודה, במיוחד מול דמויות סמכות כמו מנהלים.
לסיום מצרפת שאלון לבדיקה עצמית: כמה אתם חומלים כלפי עצמכם