פוסטים
איך לשלוט בחרדה ולאלף אותה
/0 תגובות/ב מאמרים /על ידי סיווןאיך לשלוט בחרדה ולאלף אותה
(מבוסס על מאמר שהתפרסם באנגלית בNew York Times מאת הפסיכולוגית אליסיה קלארק**)
מחקרים מראים שניתן לאמן את עצמנו לשלוט בחרדה ולהשתמש בחרדה כמשאב.
חרדה היא אחד האויבים השנואים ביותר של העולם הרגשי שלנו. אנחנו מפחדים מבואה, מרגישים חסרי אונים ולכודים תחת הכישוף שלה, ונותנים לה כוח להשתלט עלינו במצבים חדשים, מרגשים ומאתגרים. האם יכול להיות שאנחנו מתייחסים לחרדה בצורה לא נכונה?
המחקר מראה שחרדה יכולה להיות דווקא שביל לעבר חוויות עצמית חיובית. אמנם חרדה בעוצמה גבוהה מחלישה ומשתקת אותנו, אך במקרים בהם החרדה מתונה יותר היא יכולה להיות דבר מועיל, זאת אם נהיה פתוחים מספיק להתידד איתה ולשנות גישה כלפיה.
לדוגמא, אם החרדה מונעת ממך להגיש מועמדות למשרה חדשה, תאמר לעצמך שההרגשה שהלב שלך דוהר בקצב מהיר, שחשבת שהיא חלק מהתקף חרדה, היא בעצם פצפוץ של התרגשות. הפרשנות הזו תעודד אותך להגיש מועמדות, בניגוד לאפשרות שתוותר ותמנע מעצמך את ההזדמנות.
הרבה פעמים אנשי מקצוע מתייחסים לחרדה כביטוי לחלק "פרימיטיבי" של המוח, כשריד "לא רציונלי" שנשאר מהתקופה שבה יונקים חיו בג'ונגלים והיו צריכים לשרוד סכנות מוחשיות של חיות טורפות. ההתייחסות הזו היא בעייתית כי משאירה את החרדה במקום חסר תועלת והרסני. אסטרטגיות התמודדות שמבוססות על טיפול קוגנטיבי התנהגותי גם כן מתייחסות לחרדה כתגובה נלמדת לא יעילה ומנסות לבטל אותה או להשקיט אותה.
למדנו לפחד מהחרדה.
בפועל רובנו חיים בניסיון להימנע מחרדה, לברוח ממנה, להזיז אותה ובו זמנית לפחד ממנה. זו הסיבה שחרדה הופכת לבעיה כל כך גדולה. החרדה מרגישה כמכשול בגללל שלמדנו להתייחס אליה כמכשול. אבל ככל שנפחד פחות ממנה וככל שנתידד איתה, כך היא תהפוך להיות יותר למשהו שעוזר לנו ומועיל לנו.
מחקר רב משתתפים מאוניברסיטת Wisconsin משנת 2012 הצביע על כך שהדרך שבה אנחנו חושבים על לחץ וחרדה יכולה לשנות את האופן שבו הרגשות האלו משפיעים עלינו. ללא קשר לרמות הלחץ במציאות, ככל שאתה מאמין שהלחץ פחות מזיק כך הוא יזיק וישפיע פחות.
3 דרכים בהם החרדה יכולה להיות כלי מועיל:
- תחשבו על חרדה כתמרור
אתם לא חייבים לאהוב את הההרגשה של חרדה כדי להשתמש בה בצורה אפקטיבית. היא בנויה להיות לא נוחה עלמנת שתשימו לב אליה וכדי שתעשו מה שצריך כדי שהיא תפסיק.בדומה לבכי של תינוק, החרדה מודיעה לנו שיש סוגיה או בעיה שצריך לתת לה מענה. בדיוק כמו שתנסו להבין מדוע התינוק במצוקה ותנסו לתת לכך מענה, כך צריך לבדוק מה החרדה מאותתת לכם ומה היא אומרת לכם. ברגע שתבינו מה הסיבה ותתחילו ליצור פתרונות, תרגישו שהחרדה מתפוגגת.
- תנו שם חדש להרגשה כדי לעצב את החוויה
לקרוא לחרדה בשם ולאחר מכן לתת לה שם חדש – מאפשרת לנו לעבד את המסר בניגוד להגיב רק לחוסר הנוחות שלה. פעולה זו מקטינה את המצוקה ומפעילה ויסות רגשי טוב יותר, פתרון בעיות ותכנון.
לדוגמא:
אם אנחנו במתח מהאפשרות שפגענו במישהו אנחנו יכולים להגדיר את ההרגשה מחדש ולומר לעצמנו שאנחנו מגלים אכפתיות כלפי אדם יקר
אם אנחנו חשים אימה מלצאת לדייט ראשון אנחנו יכולים להגדיר מחדש שהלב שלנו דופק מהר מהמחשבה שהדייט ילך טוב
האופן שבו אנחנו נותנים שם והגדרה לחוויה שלנו היא 100% בשליטה שלנו.כך ניתן לנתב את החרדה למשאב בו ניתן להשתמש כיתרון ולא כחיסרון. המחקרים בתחום הראו כי גישה ח יובית עוזרת למוח להתמודד עם אי נוחות. ברגע שתוכלו לראות כיצד החרדה הוא כלי שימושי, תוכלו להיפתח לדרכים חדשות לניתוב שלה.
- תכוונו לנקודה המתוקה
בעוד שחרדה בעצמה גבוהה יכולה כמובן להזיק, זו בהחלט בעיה כשאין חרדה בכלל. לאנשים סוציופתים למשל, לרוב אין בעיית חרדה.
כמות מאוזנת של חרדה מקדמת תפקוד אופטימלי. כשמבינים את התפקיד של החרדה, לא צריך לראות בה אויב. חרדה לגבי מועד הגשה למשל, יכולה לעזור לנו להתמקד ולגייס אנרגיה שאנחנו צריכים כדי להספיק בזמן, במיוחד כשאנחנו עייפים וסובלים מהסחות דעת. חרדה עוזרת לנו להתרכז ולהיות דרוכים. במסגרת החיים העסוקים והרועשים, לעתים החרדה היא פשוט קריאה לתשומת לב לדבר שמצריך את תשומת הלב שלנו.
כאשר נפגשים עם חרדה בעמדה שאנחנו יכולים להתמודד איתה למרות שהיא לא נעימה, אנחנו מונעים ממנה להתעצם ומגבילים את עצמתה. הפחד מחרדה מגביר אותה, הידידות עם החרדה ממוססת אותה לרמה שהיא בעלת תועלת.
הגישה הזו נותנת למתמודדים עם חרדה תקווה. התקווה באה מהמקום שאנחנו מבינים שאנחנו בשליטה. במקום להרגיש שהחרדה משתלטת עלינו, אנחנו יכולים לכרות איתה ברית. לא רק שאנחנו יכולים לשלוט על החשיבה שלנו בנוגע לחרדה, אנחנו יכולים לשנות את האופן שבו אנחנו חווים אותה.
לקיחת שליטה על צורת ההסתכלות שלנו, הפרשנות הרגשית וההתנהגות שלנו היא הדרך שבה כורתים ברית עם החרדה ולוקחים בחזרה את השליטה.
** ד"ר אליסיה קלארק היא פסיכולוגית וכתבה את הספר “Hack tour Anxiety: How to Make Anxiety Work for You in Life, Love, and All That You do”
כיצד להגיב נכון כשאדם שאנחנו אוהבים סובל מחרדה
/0 תגובות/ב מאמרים /על ידי סיווןכיצד להגיב כשאדם שאנחנו אוהבים סובל מחרדה? **
חרדה היא הרגשה של אימה, כאילו העולם עומד להתמוטט. לפעמים החרדה מתבטאת במחשבות חוזרות ונשנות על משהו מאד רע שהולך לקרות או יכולה להתבטא במחנק בגרון, כאבים בחזה, הזעה ורעד. חרדה היא גם פחד למות, להשתגע, להתעלף או לאבד שליטה.
מאד קשה להיות בסביבתו של אדם שסובל מחרדה כי המצב הזה מעורר אצל הסובבים חוסר אונים.
חרדה יכולה להיות גם פחדים עמוקים מאנשים, ממקומות או מפעולות יום יומיות.
חרדה היא אוסף של רגשות קשים, תחושות גופניות מאיימות ומחשבות מפחידות. לפעמים קשה לסובבים להבין שהחרדה היא אמיתית לגמרי, גם אם הפחדים נראים חסרי הגיון.
כשבני משפחה או חברים נפגשים עם החרדה, הנטייה הראשונה שלהם היא לנסות "לתקן" או "לפתור את הבעיה": להרגיע, לנחם ולנסות לשכנע ש"הכל בסדר" וש"אין טעם לפחד". בני משפחה ינסו לעשות הכל כדי ש"יצא מ זה" וש"יקח עצמו בידיים". הניסיונות האלו נובעים מתוך רצון אמיתי לסייע ומבוססים על האינטואיציה וגישה לחיים. למעשה זה מאד הגיוני לרצות לעודד ולתמוך ולהקל על האדם שאתה אוהב.
למרות הרצון הטוב, הניסיון לפתור את בעית החרדה ולתקן אותה לא רק שאינם עוזרים הם לרוב מחמירים אותה. אי אפשר לתקן חרדה ואי אפשר להעלים אותה עבור מישהו אחר!
ההרגעה והעידוד יכולים לעזור לכמה רגעים בלבד והניסיונות להכריח בן אדם לצאת מהמצב גם כן חסרי תועלת ואין טעם לצעוק או לאיים עליו.
מה כן כדאי לעשות:
לתמוך במקום להרגיע
כדאי לומר מילים פשוטות וברורות שמראות עד כמה אתה רוצה לעזור ועד כמה הוא חשוב לך. לדוגמא: "אתה חשוב לי", "אני לא אנטוש אותך" "אני פה לעזור" ומילים שאתה יכול לעמוד מאחוריהן כגון: " אני מאמין שאתה תצא מזה", "אנחנו יחד בהתמודדות הזאת" או " אני מאמין בך".
אפשר גם להראות את התמיכה דרך השמת יד על הכתף, חיוך או הנהון.
להימנע ממילים מזיקות
"אני מבינה מה אתה מרגיש" או "אני יודעת כמה זה קשה" רק מרגיזים את האדם שמולך מכיון שלעולם אי אפשר באמת להבין עד הסוף מה מישהו אחר מרגיש בזמן חרדה.
"בטוח יהיה בסדר" – הבטחות חסרי כיסוי רק מחימירים את המצב כי לא ניתן באמת להבטיח שתמיד יהיה בסדר.
לשתף בכמה ההתנהגות שלו מכבידה ומעצבנת וכמה אתה מרגיש רע בגללו – רק גורמת לו להרגיש אשם ומבוייש ולא מועילה.
הסברים על למה החרדה לא הגיונית גם כן לא מועילים ורק מתסכלים.
לגלות יציבות וחוזק ולא לשתף פעולה עם התנהגויות של חרדה
כל מעשה שמטרתו לחסוך למי שיקר לכם את ההתמודדות עם החרדה שלו מזיקה לו. להתנדב לדבר עם אנשים במקומו, לעשות עבורו שליחויות, להישאר בבית כדי שלא יאלץ ךלהישאר לבד או לנקות עבורו חפצים "מזוהמים"
אל תשתפו פעולה עם הבקשות שלו שנובעות מהחרדה שלו.
להימנע מלנהל שיחות "חופרות" על החרדה
דיבור רב על החרדה הוא בעצם סוג של "חיזוק חיובי" עבורה. עדיף לשוחח עם היקר עלייך על כל דבר פרט לחרדה. לפעמים כדאי פשוט לא לדבר.
**הטקסט עובד מתוך פרק 9 בספר "להפחיד את הפחד" של ד"ר ניר עישר ועופרה מירון -ליכטר, מדריך לטיפול עצמי בחרדה ומומלץ למי שמתעניין בנושא של טיפול עצמי בחרדה
טיפול בהפרעת חרדה
/0 תגובות/ב Uncategorized, מאמרים /על ידי סיווןהפרעת חרדה
כל אחד מאיתנו סובל מחרדה או ממתח מידי פעם. זה יכול לקרות כשאנחנו מדברים בפני קהל, כשיש לנו לחץ כלכלי או דאגה בריאותית. כאשר החרדה הופכת להיות יום יומית ומשתלטת על החיים, ייתכן ומדובר בהפרעת חרדה. איך יודעים?
חרדה באה לידי ביטוי בצורות שונות. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהתקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוביה, מחשבות אובססיביות וסמפטומים גופניים שונים.
סימנים שיכולים להצביע על כך שאת או אתה סובלים מהפרעת חרדה:
דאגה מוגזמת – דאגה לגבי נושאים בחיי היום יום. הדאגה קיימת במשך רוב ימות השבוע ונמשכת לפחות 6 חודשים. החרדה מפריעה לחיי היום יום שלכם ומלווה בסמפטומים כגון עייפות. החרדה גורמת למצוקה ואינה רק משהו נקודתי וחולף.
בעיות שינה – הפרעת חרדה מלווה הרבה פעמים בקשיי הירדמות או שינה לא רצופה. בעיה זו הופכת להיות כרונית ואינה תוצאה של ארוע חד פעמי.
פחדים לא רציונליים – פחד שקשור למצב ספציפי או דבר ספציפי. דוגמאות: פחד מטיסות, פחד קהל, פחד מחיות. אדם שמפחד ממעליות יכול לא להיות מודע לחרדה שלו עד שיום אחד מתחיל לעבוד במקום עבודה שנמצא בקומה 30 ואז מבין שזקוק לטיפול.
מתח בשרירים – מתח תמידי בלסת, בצוואר, או בידיים או בכל איבר אחר. אנשים שעוסקים בספורט פחות סובלים ממתח בשרירים, אף המתח מתעורר כאשר מסיבה כלשהי נבצר מהם לעסוק בספורט.
בעיות עיכול כרוניות – חלק מהפרעות החרדה מתבטאות גם בספטומים גופניים כגון כאבי בטן, שלשול, נפיחות או עצירות. כמובן שלא כל בעיה במערכת העיכול קשורה לחרדה אך לעיתים רבות השניים מתקיימים ביחד.
פחד קהל – כשהפחד משתק אותך ושום דבר לא מ צליח להרגיע את הפחד מלעמוד בפני קהל, וכאשר גם לאחר ההופעה קיים עיסוק מתמשך במה אחרים אמרו/חשבו יייתכן והפחד מבטא סימן לחרדה חברתית.
מבוכה בסיטואציות חברתיות – חרדה חברתית מתבטאת לא רק בפחד קהל. אנשים עם חרדה חברתית נבוכים מאכילה ושתיה בציבור ונבוכים מלקיים שיחה עם אנשים חדשים. בסיטואציות כאלו אנשים עם הפרעת חרדה מרגישים שאחרים מסתכלים עליהם והם יכולים להסמיק, לרעוד, להזיע או להרגיש בחילה. הרבה פעמים הסמפטומים האלו מביאים להימנעות חברתית ולקושי להכיר אנשים חדשים ולקושי בלהתקדם במקום עבודה.
פאניקה – התקפי פאניקה הם דבר מאד מפחיד ומאיים. במשך דקות שלמות ישנה תחושה של חוסר אונים ופחד שמלווה בסמפטומיים פיזיים כגון קושי בנשימה, דפיקות לב, הזעה, חולשה, סחרחורת, כאבים בחזה, כאבי בטן או גלי חום. אנשים שיש להם התקפי פאניקה לפעמים מפתחים חרדה לגבי הפעם הבאה שזה עלול לקרות להם.
פרפקציוניזם –אנשים ששופטים את עצמם באופן תמידי, שחרדים לעשות טעות או מפחדים לפשל – יש סיכוי שסובלים מהפרעת חרדה. פרפקיוניזם שכיח בהפרעה קומפלסיבית אובססיבית (OCD).
התנהגות קומפלסיבית – התנהגות קומפלסיבית מתבטאת בריטואלים שמנהלים את החיים כגון שטיפות ידיים מרובה, טקסי סדר וניקיון בבית, ובדיקות שונות לגבי בטיחות בבית.
לטיפים על איך להתנהג עם אדם קרוב שסובל מחרדה לחצו כאן
אם תרצו לקרוא עוד על איך ניתן "לאלף" את החרדה ולשלוט בה לחצו כאן