פוסטים

כיצד להגיב נכון כשאדם שאנחנו אוהבים סובל מחרדה

/0 תגובות/ב /על ידי

כיצד להגיב כשאדם שאנחנו אוהבים סובל מחרדה? **

חרדה היא הרגשה של אימה, כאילו העולם עומד להתמוטט. לפעמים החרדה מתבטאת במחשבות חוזרות ונשנות על משהו מאד רע שהולך לקרות או יכולה להתבטא במחנק בגרון, כאבים בחזה, הזעה ורעד. חרדה היא גם פחד למות, להשתגע, להתעלף או לאבד שליטה.

מאד קשה להיות בסביבתו של אדם שסובל מחרדה כי המצב הזה מעורר אצל הסובבים חוסר אונים.

חרדה יכולה להיות גם פחדים עמוקים מאנשים, ממקומות או מפעולות יום יומיות.

חרדה היא אוסף של רגשות קשים, תחושות גופניות מאיימות ומחשבות מפחידות. לפעמים קשה לסובבים להבין שהחרדה היא אמיתית לגמרי, גם אם הפחדים נראים חסרי הגיון.

כשבני משפחה או חברים נפגשים עם החרדה, הנטייה הראשונה שלהם היא לנסות "לתקן" או "לפתור את הבעיה": להרגיע, לנחם ולנסות לשכנע ש"הכל בסדר"  וש"אין טעם לפחד". בני משפחה ינסו לעשות הכל כדי ש"יצא מ זה" וש"יקח עצמו בידיים". הניסיונות האלו נובעים מתוך רצון אמיתי לסייע ומבוססים על האינטואיציה וגישה לחיים. למעשה זה מאד הגיוני לרצות לעודד ולתמוך ולהקל על האדם שאתה אוהב.

למרות הרצון הטוב, הניסיון לפתור את בעית החרדה ולתקן אותה לא רק שאינם עוזרים הם לרוב מחמירים אותה. אי אפשר לתקן חרדה ואי אפשר להעלים אותה עבור מישהו אחר!

ההרגעה והעידוד יכולים לעזור לכמה רגעים בלבד והניסיונות להכריח בן אדם לצאת מהמצב גם כן חסרי תועלת ואין טעם לצעוק או לאיים עליו.

מה כן כדאי לעשות:

לתמוך במקום להרגיע

כדאי לומר מילים פשוטות וברורות שמראות עד כמה אתה רוצה לעזור ועד כמה הוא חשוב לך. לדוגמא: "אתה חשוב לי", "אני לא אנטוש אותך" "אני פה לעזור" ומילים שאתה יכול לעמוד מאחוריהן כגון: " אני מאמין שאתה תצא מזה", "אנחנו יחד בהתמודדות הזאת" או " אני מאמין בך".

אפשר גם להראות את התמיכה דרך השמת יד על הכתף, חיוך או הנהון.

להימנע ממילים מזיקות

"אני מבינה מה אתה מרגיש" או "אני יודעת כמה זה קשה" רק מרגיזים את האדם שמולך מכיון שלעולם אי אפשר באמת  להבין עד הסוף מה מישהו אחר מרגיש בזמן חרדה.

"בטוח יהיה בסדר" – הבטחות חסרי כיסוי רק מחימירים את המצב כי לא ניתן באמת להבטיח שתמיד יהיה בסדר.

לשתף בכמה ההתנהגות שלו מכבידה ומעצבנת וכמה אתה מרגיש רע בגללו – רק גורמת לו להרגיש אשם ומבוייש ולא מועילה.

הסברים על למה החרדה לא הגיונית גם כן לא מועילים ורק מתסכלים.

לגלות יציבות וחוזק ולא לשתף פעולה עם התנהגויות של חרדה

כל מעשה שמטרתו לחסוך למי שיקר לכם את ההתמודדות עם החרדה שלו מזיקה לו. להתנדב לדבר עם אנשים במקומו, לעשות עבורו שליחויות, להישאר בבית כדי שלא יאלץ ךלהישאר לבד או לנקות עבורו חפצים "מזוהמים"

אל תשתפו פעולה עם הבקשות שלו שנובעות מהחרדה שלו.

להימנע מלנהל שיחות "חופרות" על החרדה

דיבור רב על החרדה הוא בעצם סוג של "חיזוק חיובי" עבורה. עדיף לשוחח עם היקר עלייך על כל דבר פרט לחרדה. לפעמים כדאי פשוט לא לדבר.

 

**הטקסט עובד מתוך פרק 9 בספר "להפחיד את הפחד"  של ד"ר ניר עישר ועופרה מירון -ליכטר, מדריך לטיפול עצמי בחרדה ומומלץ למי שמתעניין בנושא של טיפול עצמי בחרדה

טיפול בהפרעת חרדה

/0 תגובות/ב , /על ידי

הפרעת חרדה

כל אחד מאיתנו סובל מחרדה או ממתח מידי פעם. זה יכול לקרות כשאנחנו מדברים בפני קהל, כשיש לנו לחץ כלכלי או דאגה בריאותית. כאשר החרדה הופכת להיות יום יומית ומשתלטת על החיים, ייתכן ומדובר בהפרעת חרדה. איך יודעים?

חרדה באה לידי ביטוי בצורות שונות. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהתקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוביה,  מחשבות אובססיביות וסמפטומים גופניים שונים.

סימנים שיכולים להצביע על כך שאת או אתה סובלים מהפרעת חרדה:

דאגה מוגזמת  – דאגה לגבי נושאים בחיי היום יום. הדאגה קיימת במשך רוב ימות השבוע ונמשכת לפחות 6 חודשים. החרדה מפריעה לחיי היום יום שלכם ומלווה בסמפטומים כגון עייפות. החרדה גורמת למצוקה ואינה רק משהו נקודתי וחולף.

בעיות שינה – הפרעת חרדה מלווה הרבה פעמים בקשיי הירדמות או שינה לא רצופה. בעיה זו הופכת להיות כרונית ואינה תוצאה של ארוע חד פעמי.

פחדים לא רציונליים – פחד שקשור למצב ספציפי או דבר ספציפי. דוגמאות: פחד מטיסות, פחד קהל, פחד מחיות. אדם שמפחד ממעליות יכול לא להיות מודע לחרדה שלו עד שיום אחד מתחיל לעבוד במקום עבודה שנמצא בקומה 30 ואז מבין שזקוק לטיפול.

מתח בשרירים – מתח תמידי בלסת, בצוואר, או בידיים או בכל איבר אחר. אנשים שעוסקים בספורט פחות סובלים ממתח בשרירים, אף המתח מתעורר כאשר מסיבה כלשהי נבצר מהם לעסוק בספורט.

בעיות עיכול כרוניות – חלק מהפרעות החרדה מתבטאות גם בספטומים גופניים כגון כאבי בטן, שלשול, נפיחות או עצירות. כמובן שלא כל בעיה במערכת העיכול קשורה לחרדה אך לעיתים רבות השניים מתקיימים ביחד.

פחד קהל – כשהפחד משתק אותך ושום דבר לא מ צליח להרגיע את הפחד מלעמוד בפני קהל, וכאשר גם לאחר ההופעה קיים עיסוק מתמשך במה אחרים אמרו/חשבו יייתכן והפחד מבטא סימן לחרדה חברתית.

מבוכה בסיטואציות חברתיות – חרדה חברתית מתבטאת לא רק בפחד קהל.  אנשים עם חרדה חברתית נבוכים מאכילה ושתיה בציבור ונבוכים מלקיים שיחה עם אנשים חדשים. בסיטואציות כאלו אנשים עם הפרעת חרדה מרגישים שאחרים מסתכלים עליהם והם יכולים להסמיק, לרעוד, להזיע או להרגיש בחילה. הרבה פעמים הסמפטומים האלו מביאים להימנעות חברתית ולקושי להכיר אנשים חדשים ולקושי בלהתקדם במקום עבודה.

פאניקה – התקפי פאניקה הם דבר מאד מפחיד ומאיים. במשך דקות שלמות ישנה תחושה של חוסר אונים ופחד שמלווה בסמפטומיים פיזיים כגון קושי בנשימה, דפיקות לב, הזעה, חולשה, סחרחורת, כאבים בחזה, כאבי בטן או גלי חום. אנשים שיש להם התקפי פאניקה לפעמים מפתחים חרדה לגבי הפעם הבאה שזה עלול לקרות להם.

פרפקציוניזם –אנשים ששופטים את עצמם באופן תמידי, שחרדים לעשות טעות או מפחדים לפשל – יש סיכוי שסובלים מהפרעת חרדה. פרפקיוניזם שכיח בהפרעה קומפלסיבית אובססיבית (OCD).

התנהגות קומפלסיבית – התנהגות קומפלסיבית מתבטאת בריטואלים שמנהלים את החיים כגון שטיפות  ידיים מרובה, טקסי סדר וניקיון בבית, ובדיקות שונות לגבי בטיחות בבית.

 

לטיפים על איך להתנהג עם אדם קרוב שסובל מחרדה לחצו כאן 

אם תרצו לקרוא עוד על איך ניתן "לאלף" את החרדה ולשלוט בה  לחצו כאן